ו

כח הגבול שבא"ס שאינו בערך כלל בחי' גבול הנברא, רק מפני שמ"מ ה"ז בערך הא"ס לגבול יחשב לכן מועיל כיסוי בחי' נעל שהוא המלאך סנד"ל, דאל"כ למה צריכי' שבחי' איהו יתייחד עם גרמוהי בכדי לברוא בהם וע"י בחי' יש מאין התהוות הנבראי' ולמה לא די בכיסוי הנ"ל לבד אלא שכיסוי הנ"ל אינו פועל שיוכל להיות בחי' גבול ממש מהלך ת"ק שנה כ"א שבבחי' מדותיו שנק' בשם מדה ע"ש שבערך הא"ס הם בחי' גבול לכן שייך שבחי' כיסוי הנעל יפעול שיהי' נמשך בחי' הגבול דשמי' הגשמי' שעובים מהלך ת"ק שנה⁵² וכן בין כל רקיע ורקיע כו'.

וביאור הענין דהנה מ"ש העה"ק שגבול הנמצא ממנו תחילה זהו בחי' הכלים הוא לפי שהם מגבילי' שזה חכ' וזה חסד, אמנם עצם בחי' החסד יכול להתפשט בלי גבול ממש, כי בחי' גבול הזה הוא בחי' הגבול שבא"ס שבהכרח שיש בבחי' גבול זה גם כח הא"ס ג"כ, והיינו שא"ס להתפשטותו, ולא הונח עליו שם גבול אלא מה שהוא מגביל שזה חסד ולא גבורה, וזה גבורה ולא חסד, אמנם התפשטות בחי' החסד הי' יכול להתפשט בלי גבול. וכן משמע מל' רבינו ז"ל בד"ה מה יפו פעמייך הנ"ל וז"ל אך עכ"ז הי' יכול העולם להתפשט⁵³ בלי גבול וקץ, והיינו שגם מבחי' המל' הי' יכול להתפשט בלי גבול וקץ, לפי שבחי' המל' היא ממדותיו ית' שאין קץ להתפשטותן, ולא הונח עליהם ש' הגבלה כ"א במה שמגבילי' להיות זה חסד וזה גבורה, עד שגם בענין בחי' אחליפו דוכתי'⁵⁴ אור החסד בכלי הגבורה, ואור הגבורה בכלי החסד, ועכ"ז לא זזו ממקומן להיות זה חסד וזה גבורה כו', אלא שלפ"ז צ"ל שגם באור יש הגבלה זה חסד וזה גבורה, וכאן נת' שהאור שוה בכולן כנ"ל. ואמנם בענין הגבלת בחי' הכלים זהו הגבלתן לבד, אמנם התפשטותן יכול להיות בלי גבול ממש, ולכן צריכי' לנעל הוא המלאך סנד"ל כו'. ומ"ש במ"א בענין ההפרש בין אהבה דאברהם שהיא בחי' אהבת עולם לאהבה דאהרן⁵⁵, שאהבה דאהרן היא בחי' אה"ר שלמעלה מבחי' מקום וזמן, משא"כ אהבה דאברהם היא בחי' אהבת עולם, ואברהם הי' מרכבה למדת החסד⁵⁶ דאצי', מזה אין שום סתירה למ"ש כאן, ששם הכוונה שאהבה זו נלקחת מהתבוננות העולמות שבהם שייך בחי' אחד כמ"ש בלק"ת בד"ה בהעלותך