שסח

כו' שמחה עצמיות ג"כ, והתענוג הוא תענוג כללי. ומפני שהשמחה הוא שמחה כללי לכן למען דעת כל עמי הארץ ג"כ וכמו שנראה שבעת שמחת האדם אזי הוא מופשט אז מתאוות הגוף, שבעת שהאדם בשמחה נהפך טבע הגוף שלו שמקמצן יעשה פזרן. וכמו"כ יובן בענין הנ"ל שמפני שוישמחו בך ממש לכן גם למען דעת עמי הארץ שהוא הנפש הטבעי' כו', וכידוע שחצי המקיף מזכך הכלי מבחוץ וחצי המקיף מזכך הכלי מבפנים דהיינו שהשמחה כללי' של בחי' יחידה מזכך הכלי מבפנים להיות למען דעת כל עמי הארץ כו' וחצי המקיף שהוא השמחה העליונה מזכך הכלי מבחוץ כמ"ש לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך שהוא השמירה מבחוץ כו' וד"ל.

ועתה יובן מארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו וענין פי' הפסוק הוי' לי בעוזרי, כי הנה לטהר הוא לזולתו פי' בחי' שם ומל' שיהי' גילוי בעולם. כי יש ב' מיני טהרה כי פי' טהרה הוא דבר הבהיר כמו טהר יומא שכשהשמים מכוסים בעבים ונתפזרו העבים נק' בשם טהר יומא או טהר גברא. ויש טהרה הבא מכלל טומאה כמו אדם המטהר עצמו במקוה שמתחילה הוא טמא וע"י טבילתו במקוה נעשה טהור, נמצא שטהרה זו היא מכלל טומאה וכמו שאנו מבקשים וטהר לבינו לעבדך באמת שהוא טהרת הלב מכל מחשבה רעה, וע"ז אמרז"ל טהרה מביאה לידי קדושה, שכשמטהר מחשבותיו וכו' נעשה כלי שיוכל להתקבל בתוכו בחי' קדושה עליונה. ויש טהרה הנק' טהירו בעצם דהיינו ע"י התעוררות קדושה נעשה ממילא טהרה, ובחי' קדושה זו נק' בשם טהרה בעצם. וזהו הבא לטהר כו' דקאי על שמע"צ שאז הוא התעוררות בחי' טהירו בעצם כנ"ל, מסייעין אותו ר"ל שהמצות בעצמן מסייעין, כי הלא המצות המה פנימי' רצונותיו והוא ורצונו אחד רק שבכל השנה אינם נמשכים בגילוי למטה מפני הסתר הגוף ונפש הבהמית אבל בשמע"צ שהוא לדעת כל עמי הארץ כו' מפני שמחה עצמיו' הנ"ל כנ"ל אזי המצות בעצמן מסייעין. וזהו הוי' לי בעוזרי, שבעוזרי הם מצות כו' והוי' לי בעוזרי קאי על בחי' עצמיות הנ"ל. ועיקר מארז"ל הבא לטהר וגם פי' הפסוק הוי' לי כו' קאי על ואני אראה