שסד

ה' לי בעוזרי

שמע"צ תקע"ח לפ"ק

ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי, וצ"ל ענין בעוזרי לשון רבים דמשמע שיש הרבה עוזרים, וגם להבין ענין הוי' לי בעוזרי, וכן בלשון רז"ל הבא לטהר מסייעין אותו לשון רבים, וגם להבין ענין לטהר דמשמע זולתו ולא כתיב ליטהר דמשמע לעצמו. להבין כ"ז צריך להקדים מ"ש למען דעת כל עמי הארץ כי הוי' הוא האלקים, דפסוק זה נאמר על שמע"צ. ולכאורה אינו מובן שמהו דייקא בשמע"צ היחוד הוי' ואלקים והלא בכל יום ויום יש יחוד הוי' ואלקים כמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים, וכתיב אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים, וכתיב שמע ישראל הוי' אלקינו כו' וזהו תכלית כל התומ"צ שהוא לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' שהוא הוי' ואלקים בחי' סוכ"ע וממכ"ע כי קוב"ה נק' מה שהוא קדוש ומובדל ושכינתי' הוא מה שהוא שוכן בתחתונים. וזה כל האדם לדעת כי הוי' כו', ופי' דעת אינו לשון ידיעה אלא הרגשה כידוע. והענין הוא שצריך להתבונן בב' בחי' אלו, בחי' אלקים הוא מה שהוא מחי' את כולם כח הפועל בתוך הנפעל כמשל הנפש שמחי' את הגוף שמלובשת בתוך הגוף בכל אבר ואבר בפרט, וכתי' ואהבת את הוי' כו' שצריך להתבונן ולהעמיק בזה איך שהוא סוכ"ע כמ"ש המלך המרומם והמתנשא מימות עולם עד שיקבע בלב ויתפעל בבחי' אהבה כמ"ש בכל לבבך ופי' בכל לבבך בתוך לבבך, דלא כמו אהבה של איש לחבירו שהאהבה היא חוץ ממנו (הנק' פון זיך כו'), אלא שיכנס האהבה בתוך לבבו בבחי' או"פ כו'. ובחי' זו נק' בשם יחוד הוי' ואלקים דהיינו מה שהנשמה בתוך הגוף ומתפעל' מבחי' הוי' זהו יחוד הוי' ואלקים כו' וד"ל. וא"כ מהו זה שאמר בשמע"צ דייקא למען דעת כל עמי הארץ כי הוי' הוא האלקים. אך ההפרש הוא בעמי הארץ לבד, שבכל השנה היחוד הוא רק ליחידי סגולה לבני ישראל עם קרובו שהוא