שנח

בזה ג"כ תערובות רע. וכן יצחק יצא ממנו עשו שיצחק הוא גבורות דקדושה בחי' רשפי אש והתלהבות וד"ח יקרים בעיניו מאד, ובהסתעפות יצא מזה עשו שהוא גבו' דקליפה רציחה וכעס מזה מוכרחים אנו לומר שיש תערובת רע בטוב, אבל יש תענוג עצמי שאין בו תערובות רע כלל, והוא התענוג מעצם הדבר כמו שהוא ולא ההסבר איך שואתה מחי' את כולם אלא מהות ועצם הדבר מאין ליש. ועפי"ז יובן ענין סכך דסוכה ג"כ ששרשו הוא למעלה מעה"ד טו"ר ולכן אין מסככין אלא בדבר שאינו מקבל טומאה, כי טומאה וטהרה הוא בבחי' השתלשלות עה"ד טו"ר אבל סוכה שרשה למעלה מעה"ד טו"ר ולכן אין מסככין אלא בדבר שאינו מקבל טומאה ששרשם ג"כ מבחי' מקיפים עליונים שאין בהם תערובות רע כלל, וגידולו מן הארץ הגם שבארץ יש תערובת טו"ר אך פי' וגידולו מן הארץ הוא כמו שהארץ היתה בלי תערובת רע כו', ומבחי' זו ממשיכי' הארה אפס קצהו ע"י לולב, ובעצרת הוא ענין קליטה שהוא מה שנקלט בכל נשמה על כל השנה בחי' גילוי אלקות שמצד ההתבוננות כו' כמ"ש במ"א באריכות וד"ל.