שנז

הדעת בשלימות כמ"ש וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כו' שאין הפי' ידיעה בעלמא שהלא גם עכשיו הכל יודעים שאתה מחי' את כולם, אלא פי' וידע הוא בחי' הרגשה כנ"ל, מפני שאז יהי' גילוי אלקות, ולכן יבוטלו הטורפים ומזיקים כמ"ש לא ירעו ולא ישחיתו כו' וכתיב פרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן שעכשיו הם מזיקים מפני שכעת הוא בחי' הסתר אלקות אבל לעתיד שלא יהי' רע כלל כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ יהי' גילוי אלקות על כל הברואים ולא יוכלו לבא לידי חטא כלל כמ"ש יראת ה' על פניכם לבלתי תחטאו כו' שלא יוכלו לבא לידי חטא כלל, כי עכשיו יכול להיות היסח הדעת וצריך לזה להזהיר השמר לך פן תשכח כו' אבל לעתיד לא יוכל להיות שכחה כלל, ובחי' זו מלובשת עכשיו בסכך דסוכה בשלימות וכמו בתיבת נח שהי' ג"כ ההארה מעין דלעתיד שהרי היו שם מינים המזיקים זל"ז ולא הזיקו אז כו'. וכמו"כ הסוכה הוא ג"כ כמו לעתיד, ובסכך דסוכה הוא ממש כמו לעתיד ואלו הי' מאיר בגילוי כמו שהוא בסכך דסוכה הי' ממש כמו לע"ל שיהי' יראת ה' לבלתי תחטאו כנ"ל, אלא שאינו מאיר בגילוי רק הארה אפס קצהו ע"י לולב.

וביאור הענין כי שרש דסוכה הוא למעלה מעה"ד טו"ר, והענין יובן עפ"י הידוע שיש ב' בחי' תענוג, תענוג עצמי ותענוג שמצד השכל כמו בהתבוננות ואתה מחי' את כולם שמקרב אל השכל איך שהוא מחי' מאין ליש בהתבוננו' והסבירי' ונתפעל באהבה וכדומה, הנה התענוג שמצד האהבה הוא התענוג אשר נקנה מהשכל ויכול להיות אחר התפלה ההיפך שהוא האהבה זרה ותענוג זר כענין אברהם יצא ממנו ישמעאל כו', שאברהם הוא אהבה דקדושה ובהסתעפות יצא ממנו ישמעאל שהוא חסד דקליפה וחסד לאומים חטאת כל טיבו דעבדין לגרמייהו עבדין להתייהר כו', הגם שבשעת האהבה לאלקות לא ניכר שום תערובות רע אך מצד ההסתעפות רע מזה מוכרחים אנו לומר שיש