שמט

הגוף דעכשיו שמאב ואם כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, אלא שבנין הגוף יהי' מעצם הנשאר הנק' גרמא והוא כדוגמא עצמות דיחזקאל. אבל עכ"פ גוף יהי' רק שיהי' מזוכך. ובאמת אם נשער ריחוק הערך שגוף יהנה וישבע מחיי אלקי כמו מאכילה ממש כמ"ש ישבעו ויתענגו כו' ישבעו ממש, או כמו ויחזו את האלקים ויאכלו כו' שאינו עפ"י טבע רק הוא היפך הטבע והוא הארת שם הוי' בשם אלקים שאינו נראה רק שם הוי' והוא ההיפך הטבע. וכבר הי' לעולמים דוגמא זה בימי משה דכתיב לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו בעלייתו להר מ"ם יום, ואחר ירידתו הי' צריך לאכילה גשמיו' ואם לא הי' אוכל לא הי' חי, ואותו הגוף עצמו בעלייתו לא אכל וחי מאלקות. זהו ג"כ הדוגמא דלעתיד והוא הארת שם הוי' כו'. וכמו שנראה באדם שמרגיש כל הקורות אותו בבת אחת הכאב שבצפורני רגליו הגם שהחיות מובדל בפ"ע בכל אבר ואבר לפי מזגו, מוכרח להיות שיש כח מנפש שמקיפם כולם כאחד. ועפ"ז ג"כ יובן ענין הארת שם הוי' בשם אלקים, כי אלקים הוא כח הפועל בנפעל וכל א' יש לו מדרגה בפ"ע וע"י הארת שם הוי' נתהפך הטבע כו'. ונס אשר בתוך הטבע הוא כמו הנס דאחשורוש והוא ענין עלי' דיבור במח' לקבל שם אור וירד למטה כמו שהוא ונק' שילוב אד' בהוי', ושם אד' הוא העיקר שהטבע נראית וד"ל. וע"פ קבלה נק' או שבריאה יש לה עלי' באצי' או שאצי' נמשך בבריאה.

וב' בחי' אלו ישנם ג"כ בענין הפרנסה, כי הנה ארז"ל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה על כל השנה, וממה שקצוב לו בר"ה לא יפחת ולא יוסיף גם שיהי' מייגע עצמו מאד בכל מיני התחכמות כו'. והנה אם הפרנסה באה לו ע"י עסקו במו"מ באופן שדרך הטבע מחייב שצריך להרויח זה נק' בשם נס בתוך הטבע. ונס אשר למעלה מן הטבע הוא כמארז"ל אין אדם יודע במה משתכר, שלפעמים משתכר בדבר שעפ"י דרך הטבע הי' צריך להפסיד, והוא ענין נס אשר היפך הטבע, ובזמן הבית לא הי' הגשמיות מסתיר על הרוחני' כלל כמ"ש וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה כו'. ובכלל בזמן הגלות הוא בחי' שילוב אדני בהוי', כמאמר הזוהר קוב"ה בגלותא אסתלק לעילא