שלט

ולכאורה אינו מובן מפני מה לא כתיב כי אתה תרחם יתום. אך הענין הוא כי יתום בגשמיות נק' שאין לו אב ואם ובעבודת ה' הוא בחי' הסתלקות אור אבא כי גילוי אא"ס הוא בחכמה כו', אך בך ירוחם יתום שהרחמנות הוא בך בעצמותך בחי' ר"ר, ומבחי' זו יומשך בחי' ר"ר להיות נק' בשם אבינו כמ"ש כי אתה אבינו. וזהו שאומרים בר"ה ויו"כ אבינו מלכנו כו'. וזהו הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועי' שהוא בר"ה ויוכ"פ ע"כ המו מעי לו רחם ארחמנו בחי' ר"ר. וזהו ג"כ ענין ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל. ואח"כ כתיב יסובבנהו זהו חג הסוכות שנק' בשם צילא דמהימנותא שמבחי' ר"ר הנ"ל נמשך בחי' מקיפים לכל או"א שהוא הכח שיהי' יכול להתפעל מאלקות, אך בסוכות הוא עדיין בבחי' מקיף כמ"ש וימינו תחבקני ואח"כ נעשה יבוננהו. וביבוננהו יש ב' פי', הא' הוא לשון בנין, והב' הוא לשון בינה והוא בחי' בן י"ה דהיינו שיהי' נמשך מבחי' מקיפי' לידי גילוי והוא בחי' הולדת המדות כו'. והוא ענין שמיני עצרת כי עצרת הוא לשון קליטה שיהא נקלט בחי' גילוי אלקות לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'. ואח"כ כתיב יצרנהו כאישון עינו שגם בנשמות שבגופים שהוא בחי' חושך ואפילה ומתוך החושך מאיר האור שם יהי' נמשך בחי' לא ינום ולא יישן שומר ישראל לית גביני דמכסיין על הני עיינין, כי השינה לא שייך רק בבחי' ראי' המלובש בכלי העין אבל בבחי' ראי' רוחני' לא שייך בחי' שינה. וזהו מ"ש פקח עיניך פקיחא דעיינין, וכמארז"ל וכי יש שינה לפני המקום. וזהו יצרנהו כאישון עינו שבתוך אישון עינו שם דייקא יאיר מבחי' לא ינום ולא יישן, כי הנה כתיב ויאכלו את ישראל בכל פה כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, וכשרוצים לכלות אותם לגמרי שם דייקא נתעורר בחי' נקודת אהבה עצמי'. וזהו יצרנהו כאישון עינו כו' וד"ל.