שלז

ר"ע שראה כרך גדול של רומי שחק ואמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו, כי כל התענוגים שלהם אינו רק מחיצוני' ומותרות כו' ופנימי' השפעה נמשכת לנשמות שמתענגין ונהנין מזיו השכינה בג"ע העליון ובג"ע התחתון, או לנשמות שבגופים שיתפעלו מאלקות שמקבלים ממלאכים, וכמו פסד"ז ושתים לפניה שהוא הסיפור איך שהמלאכים משבחים ומפארים כו' ועי"ז מקבלים נשמות שבגופי' בחי' התפעלות. וזהו מ"ש אכלתי יערי עם דבשי פי' כי יש הפרש בין עץ עושה פרי לעץ אשר מאתו זבת דבש, כי הפרי הוא נבדל מן העץ אבל הדבש שזב מן העץ מוכרח להיות שבעץ גופא יש מתיקות רק ששם הוא בהגשמה. וכמו"כ יובן בענין מלאכים ונשמות שיערי נק' מלאכים והוא בחי' יוצר אור שהוא האהבה שמקבלים ע"י מלאכים שנק' בשם יערי שהתענוג הוא בהגשמה מאחר שע"י נתפעל עם דבשי בשביל דבשי שהוא שמע ישראל בחי' תענוג הנשמה בעצם כו'. ולכן אין ההתפעלות בתפלה של יום א' דומה לחבירו כי הוא תלוי לפי אופן המלאכים כמו מיכאל וגבריאל שר של אש ושר של מים בחי' חו"ג הם המשפיעים אוי"ר לנש"י. ולכן כל יום ההתפעלות הוא באופן אחר שתלוי לפי אופן השפעת המלאכים כו'. וא"כ לפ"ז הנשמות הם נמוכים מהמלאכים מאחר שהם מקבלים ממלאכים. אך הענין הוא כנ"ל כי בנשמות יש ב' בחי' והוא חלק הנשמה שבגוף כמ"ש נשמה שנתת בי כו' ושרש הנשמה שלמעלה מן הגוף. ושרש הנשמה היא למעלה ממלאכים כו' אך הנשמות שבגופים שמלובשים בגוף ונפש הטבעי' הנמשך ע"י תאוה כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וההתפעלות הוא ע"י מוח ולב של נפש הטבעי' ששרשה מפני בהמה חי' ועוף שבמרכבה כמו שנראה שיש בנפש הטבעי' בחי' אלו ונפש האלקי' מבררת בחי' אלו לאלקות, כי נפש האלקי' ג"כ כלול מכל בחי' אלו כמ"ש ופני אדם לארבעתם ושרש הנפש אלקי' הוא מבחי' פני אדם שבמרכבה, ונמצא שנפש האלקי' היא מלובשת בתוך נפש הטבעי', ולכן ההתפעלות שיש לנפש אלקי' ע"י שכל ולב של נפש הטבעי' מקבלת ממלאכים. ולפ"ז יתפרש יצרנהו כאישון עינו על נשמות שבגופי' שהוא תכלית ההסתר שהגוף מסתיר על נפש האלקי' בתכלית.