שלו
ולכן יובן זאת מכח הראי' שבאדם שיש ב' בחי', הא' הוא בחי' כח הראי' שמתלבש בכלי העין, כי כח הראי' עצמו הוא רוחני וכלי העין הוא גשמי רק שכח הראי' מתלבש בו, וה"ז כמשל הרואה דרך זכוכית שבחי' הראי' מתלבש דרך מעביר לבד בתוך הזכוכית ולא שהזכוכית עצמה היא הרואה. והראי' שאם יש עכרורית בזכוכית אין מזה השתנות בכח הראי' עצמה. כמו"כ יובן התלבשות כח הראי' בכלי העין. רק שמ"מ אין המשל דומה לנמשל, כי הכלי זכוכית אינו כלל מעין כח הראי' אבל חומר כלי העין החומר הוא מעין הצורה ולכן מתלבש בו דייקא בחי' כח הראי' ונק' בשם אור מקבל שאינו אור בעצם והראי' שהרי אינו רואה כ"א ביום ולא בלילה ואלו הי' בחי' אור בעצם הי' רואה גם בלילה כו'. והב' הוא בחי' ראי' רוחני' שבעצמו' הנפש שאינו שייך שם לומר בחי' ראי' על דבר גשמי, או כמו כח הראי' שבעין שא"א לראות רק ס' מילין כו'. וכמו"כ יובן למעלה שמ"ש ממכון שבתו השגיח על כל יושבי הארץ או עיני ה' משוטטו' בכל הארץ הוא בחי' התלבשות כח הראי', כמו למשל באדם שכח הראי' רוחני' מתלבשת בכלי העין. כמו"כ למעלה יש מלאכים ממוצעים הנק' מארי דעיינין מארי דאשגחותא אשר על ידם השגיח על כל יושבי הארץ. ומ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים הוא ראי' והבטה רוחני' כמו מה שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת. וגם יתפרש בחי' ב' ראי' הללו על נש"י, כי נש"י עלו במח' הוא בחי' ראי' רוחני', אך הנשמות שבגופי' מה שמתפעלים מאלקות שאינו ערך לפי השגת הנשמה למעלה ונק' בשם השתנות ממהות למהות, בחי' זו נק' בשם ראי' גשמי'.
והנה מבחי' ראי' רוחני' נתהוה אח"כ בחי' ראי' גשמי' שהוא הראי' שע"י מלאכים, ונמצא לפ"ז שנשמות גבוהים ממלאכים. וצ"ל כי הנה כתיב וכל קרבי את שם קדשו שיש מלאכים הנקראים בשם קרביים כמו למשל המאכל שאדם אוכל שנתברר בתוך מעיו והפסולת נדחה לחוץ ומהמובחר נעשה דם ועולה ללב ולמוח ולכל איברים, כמו"כ למעלה מלאכים הם המבררים ומבדילים חיצוני' מפנימי', וחיצוני' השפעה נמשכת לע' שרים כמו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.