שלה

יסובבהו יבוננהו

בעז"ה, שבת שובה הנ"ל

יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו, וארז"ל כל הנוגע בהם כאלו נוגע בבבת עינו כו'. הנה אישון עין הוא השחור שבעין, כי בעין יש ב' גוונין חיורא ואוכמא ועיקר ההסתכלות הוא מהשחור שבעין הגם שלכאורה הי' צ"ל הראי' מהלבנונית שבעין אך נקוד' השחור שבעין הוא המצמצם ומכווץ כח הראי' בנקודה א', כמו למשל הרואה דרך נקב קטן או בכלי הבטה שיכול להביט מרחוק יותר, והטעם הוא כי נתצמצם כח הראי', כמו"כ יובן בענין נקודה שחורה שבעין. וזהו כל הנוגע בהם כאלו נוגע בבבת עינו כו' כמו למשל באדם כשנוגעים לו בשחור שבעין נוגע זה אל עצמיותו כו'.

ולהבין ענין ראי' למעלה הנה כתיב עיני ה' משוטטות בכל הארץ וכתי' משוטטים כו'. וכתיב ממכון שבתו השגיח ה' על כל יושבי הארץ השגחה בפרט על כל הברואים הן על מלאכים ואפי' על דצח"מ ועל חיצוני' ומזיקים, והוא יודע כל תעלומות הן מחשבת בנ"א ולבם ומעשיהם וכמ"ש אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע כו', וכמשארז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת כו', וכמו כי אתה שומע תפלת כל פה שאפי' אדם המתפלל ביחיד אם מתפלל בבחי' נקודת הלב שומע ה'. והנה יש ב' בחי' ראי' למעלה, הא' הוא מ"ש עיני ה' משוטטות בכל הארץ כו', והב' הוא מ"ש עין ה' אל יראיו וכמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים דייקא. והענין יובן מבשרי, כי אמת הוא שאוא"ס הוא אחדות פשוט ואין לו גוף ולא דמות הגוף כמ"ש כי לא ראיתם כל תמונה, אך דברה תורה כלשון בנ"א כמ"ש עין ה'.