שלב

הוא בחי' סוכ"ע כמ"ש המרומם והמתנשא מימות עולם כו'. ולהיות בחי' סובב לעלמין לזה צ"ל ג"כ בחי' צמצום והוא בחי' שם אלקים שהוא למעלה משם הוי'. וזהו כי הוי' הוא האלקים שהוי' זה הוא בטל ונכלל לגבי שם אלקים שלמעלה ממנו כו'. ועיקר התחלת עבודת ה' הוא ב' בחי' אלו הנ"ל הוי' ואלקים. אלקים הוא ההתבוננות ואתה מחי' את כולם כו' ונק' בשם יעקב כו'. והוי' הוא בחי' סוכ"ע. ובנפש הוא ד' בחי', שכל מח' דיבור ומעשה הנחשבים לשתים, שכל ומח' הוא ענין א', ודיבור ומעשה הוא ענין א', ואז נק' צלם אלקים בשלימות.

והנה כ"ז הוא כשהצלם אלקים בשלימות, אבל כשנפגם הצלם אלקי' כמ"ש אם פגמתי באות יו"ד פגמתי באות ה' כו', כי הנה כתיב נר הוי' נשמת אדם שבכל נשמה יש שם הוי' וכשנפגם אות יו"ד אזי הוא חייב סקילה ובאות ה' שריפה כו'. והענין הוא כי הנה יו"ד הוא בחי' חכמה לאסתכלא ביקרא דמלכא כמו איזהו חכם הרואה, וכשנפגם והפגם הוא ע"י התחכמותו במשא ומתן ואומר כחי ועוצם ידי, כי באמת הותרה עסק הפרנסה כמ"ש ואספת דגנך אך בתנאי שכתוב לעיל מיני' בכל לבבך ובכל נפשך בחי' מס"נ בתכלית לה', רק שצריך לעשות כלי במה שהברכה ישרה בו כמ"ש וברכך ה' בכל אשר תעשה וכמ"ש השלך על ה' יהבך כו'. וזהו הנק' בשם גלות השכינה, שהשכינה היא בבחי' גלות שאומר כחי ועוצם ידי ולא ה' כו'. ובאמת הכל הוא מצד ה' הן אם מרויח או להיפך שמפסיד, הכל הוא השגחה אלקי' על כל פרט ופרט. ולעתיד יהי' בחי' זאת גם אצל הפח"ע שכולם ידעו איך שהברכה היא מאלקות ולא האדם הוא העושה כו', אבל עתה הוא להיפך שגם אצל הגדול שבדור יוכל להיות שבעת שעושה העסק מדמה בנפשו כחי כו', הגם שכל א' יש לו בחי' יהדותו ואחר ההצלחה והריוח אומר ברוך ה' שהוא עשה זאת. וכן להיפך כשמפסיד ניכר אח"כ ואומר ה' עשה זאת אבל בעת העסק אומר כחי ועוצם ידי כו', שמצד חכמתו הוא מרויח, ואם אינו מרויח הוא מצד טפשותו בדבר כו'.