שכה

בבחי' שם אלקים בחי' עש"נ, עולם הוא בחי' מהות הדבר ונפש הוא החיות כו' ושנה הוא זמן, קיומו בשם הוי' הם נסקרים בסקירה א'. והנה מח' זו נק' בשם מח' מיוחדת כמו במשל הבנין הנ"ל שיש מח' מיוחדת להגג ויש מח' מיוחדת להחלונות, כמו"כ למעלה יש ששה בחי' הוי' לשית אלפי שני כו'. ויש מח' כללי' הכולל כל הששה מחשבות ביחד כמו למשל בבנין שיש מח' כללית הכוללת כל הפרטי' הגג והחלונות יחד והוא המח' שרוצה לבנות בנין כזה. וכמו"כ עד"מ למעלה יש מח' כללית כמ"ש צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' שתחלת אלף שנה של חסד וסוף אלף הששי שהוא בחי' יסוד נסקרים שם בסקירה א', ובחי' זו נק' בשם סובב הכללי כי מחשבה הכוללת אלף שנה לבד נק' בשם סובב פרטי ומח' זו הכוללת כל השית אלפי שני נק' בשם סובב כללי כו'.

והנה לפ"ז ההפרש שבין התחדשות של כל יום ויום להתחדשות דר"ה הוא, שבכל יום ההתחדשות הוא מכלל לפרט דהיינו שבשנה יש שס"ה יום וכל יום מתחדש החיות מהחיות כללי שנמשך בר"ה לכל השנה, והשנה מתחלק' לי"ב חדשים והחודש לשלשים יום, וכל יום ויום מתחלק לכ"ד שעות י"ב שעות היום י"ב צירופי הוי' ויב"ש הלילה י"ב צירופי אד', וא"כ צ"ל שהלא גם השנה הוא חלק פרטי לבד מאלף שנה כמו שכל יום הוא חלק פרטי מהשנה וא"כ ההתחדשות דר"ה הוא מהכלל הכולל כל האלף שנה ומפני מה נק' תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, כי הלא אין זה התחדשות גמורה. ואם יתפרש שהחידוש הוא מבחי' מח' כללית הכולל כל השית אלפי שני, הרי ג"כ אין זה התחדשות חדשה לגמרי.

אך הענין הוא שהחידוש דר"ה הוא מעצמותו אשר אין שייך לקרוא גם בשם סובב הכללי. והענין יובן עפ"י הידוע דר"ה נק' יום הדין כמבואר בפע"ח שיום א' דר"ה הוא דינא קשיא כו', ולכאורה אינו מובן שהלא ר"ה הוא בחי' חסד כמאמר כל מזונותיו של אדם קצובים מר"ה, שבר"ה הוא המשפט על כל השנה כמה ירויח, וכמו"כ ברוחני' כמ"ש משפט לאלקי יעקב שיש משפט כמה