שכד

זה היום תחלת מעשיך

ר"ה תקע"ח לפ"ק, תורת אדמו"ר

[zman_begin]ר"ה תקע"ח לפ"ק, תורת אדמו"ר[zman_end]

זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, וצ"ל מפני מה נק' ר"ה בשם תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון והלא בכל השנה הוא התחדשות החיות הן בנשמות כמ"ש חדשים לבקרים כו' שנתחדש ב' בחי' אמונה כנ"ל, וכן באורייתא ובהשתלשלות העולמות כמאמר תלת קשרין כמבואר לעיל באריכות. וגם להבין משארז"ל ע"פ דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב אלו עשי"ת, והלא ב"ק מכרזת בכל יום שובו בנים שובבים כו'.

להבין זאת צריך להקדים מ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, הענין הוא כי מה שלמטה הוא אלף שנה למעלה הוא יום א' כי כל שית אלפי שני דהוי עלמא הוא למעלה רק ששת ימים, דהיינו אלף ראשון הוא מבחי' חסדו של הקב"ה כמארז"ל דורו של אנוש היו ניזונין בחסדו של הקב"ה הגם שהיו עע"ז היו מושפעים כל טוב מפני שאלף שנה היו מבחי' חסד, וכל מה שיש באלף שנה עבר הוה עתיד למעלה הוא נכלל ביום א' שהוא מדת החסד. והוא יובן עפ"י משל כמו מח' ודיבור שמה שבמח' הוא מחשב בסקירה א' איזה דבר כשבא הדבר לידי דיבור יש בה שיהוי זמן, כמו למשל כשרוצה לבנות בנין ומחשב שצריך לעשות הגג על אופן זה וחלונות על אופן זה. והנה במחשבה כשמחשב אופן הגג הוא נסקר בסקירה א' וכשצריך לומר בדיבור יש בזה התחלקות רבי'. וכמו"כ יובן למעלה שכל האלף שנה של חסד במח' הם בסקירה א'. וכן האלף שנה של גבורה בחי' מלך מלך ימלוך במח' הוא בסקירה א' וכו'. ונק' בשם הוי' ואלקים, שבחי' מח' נק' בשם הוי' והדיבור נק' בשם אלקים שהוא בחי' כח הפועל בנפעל בדבר ה' שמים נעשו כו', וכל מה שיש