שכא
בסו"מ וע"ט כו', כי הוא תלוי לפי אופן כח הנשמה שמאיר בו, ופעם אינו מאיר כלל ונק' בשם יומא דפגרא בחי' מות ורע וכמ"ש ימים יוצרו ולא אחד בהם, כתי' לא באלף וקרינן לו בוי"ו, הענין הוא כי יש ימים שמאיר בהם הכח אלקי במוח או בלב או במעשה אזי ולו אחד בהם בויו שיש בהם הארת בחי' אחד. ואותם ימים שאין מאיר בהם כלל נק' ולא אחד בהם באלף. והטעם מבואר בס' הגלגולים. והנה חידוש זה שמאיר בנשמות הוא בב' בחי' כמ"ש רבה אמונתיך שהוא בחי' אמונה גדולה. כי יש ב' בחי' אמונה, פי' אמונה הוא ענין התפעלות אלקות ויש אמונה גדולה שהוא ע"י התבוננות דבחי' סוכ"ע ויש אמונה קטנה שהוא ע"י התבוננות דבחי' ממכ"ע ונק' בשם סתום וגליא. וא"כ לפי זה הדרא קושיין לדוכתי שהרי בכל יום יש התחדשות הנשמות.
וכמו"כ יובן בענין אורייתא סתום וגליא, דהנה כתיב זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני, פי' בעניי הוא עני מן הדעת דהיינו אחר התפלה כל היום שאז נפסק ההתפעלות כי א"א לילך כל היום בהתפעלות אלקו' ונק' אז בעניי. ויכול ליפול בהבלי עוה"ז אך זאת נחמתי כי אמרתך חייתני שהוא הדיבור בד"ת כי ישראל מתקשראן באורייתא דס"ר אותיות התורה הוא נגד ס"ר נשמות ולכן ע"י לימוד אדם בד"ת אפי' פרק א' שחרית ופרק א' ערבית או ב' וג' פסוקים ויש דעה לחד מ"ד בגמרא שק"ש נמי ד"ת הוא, אזי נעשה לו בחי' מקיף שהוא שמירה שלא יפול ברצונות זרים, וה"ז כמשל חומה הסובב את העיר שגם שמקיף כל העיר יחד מ"מ תלוי המקיף לפי ערך יישוב העיר כמ"ש פרזות תשב ירושלים, שיכול להיות למזרח עד אין שיעור וכן לכל ד' סטרין כו', כמ"ש בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. או שאם אירע ונפל באיזה רצון זר שלא ישתקע שם כו' כידוע. והחידוש באורייתא הוא ג"כ בסתום וגליא כנ"ל. וכמו"כ בהשתלשלות העולמות בבחי' סתום וגליא. אך ההפרש שבין ר"ה לכל השנה הוא, כי בכל השנה הוא אינו התחדשות חדשה אבל בר"ה הוא התחדשות חדשה לגמרי.
והענין יובן עפ"י משל הידוע ההפרש שבין אכילה לרפואה, כי האכילה הוא לחבר הנפש בגוף ולא להמשיך חיות חדש, דהיינו שאם לא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.