שיז

כלי אחר עד שמכבה מצוה. ותורה נק' בשם אור כמו למשל גוף האור שאינו נכבה רק הנר הוא נכבה. ולכן ארז"ל ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן כו' ות"ח נק' העוסקים בתורה כי התורה אור היא כו'. וזהו ובקולו תשמעו לקול דבר ה' שעי"ז יהי' נשמר המצוה שלא יכבה, וגם התועלת הוא שאם כבר נכבה המצוה ע"י איזה עבירה אזי התורה מאירה אותם כמ"ש ותורה אור כו'.

ואותו תעבודו ובו תדבקון. הנה ואותו תעבודו הוא בחי' עבד דהיינו שצריך לקיים המצות דייקא בבחי' עבד בבחי' עול, והוא היותר נעלה גם מאותו תיראו שהוא בחי' בן. והענין הוא כי יש מצות אשר בנ"י קבלו אותם בבחי' חביבות כמו מצות מילה ושבת וכו', ויש מצות אשר הם בבחי' עול כענין מארז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי אבל אבי שבשמים גזר עלי, ועי"ז דייקא ובו תדבקון. וענין הדביקות הוא ענין התאחדות כמו הדבק שמחבר ב' דברים יחד. וצ"ל כי ענין דביקות לא שייך אלא בלב או במוח שנדבק לו זולתו במוחו (הנק' בל"א צו גיקלעפט) כמו אהבת דוד ויהונתן שאהבת נפשו אהבו, שהנפשות היו מקושרות ודבוקות יחד, אבל איך שייך ענין דביקות במעשה. אך הענין הוא כמ"ש סוף דבר הכל נשמע את האלקי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, כי כל זה נק' תחלה תלכו תיראו כו', אבל מצות בפו"מ הם נק' סוף וכתיב כי ז"ה כ"ל האד"ם כו'. וזהו ובו תדבקון בנו"ן פשוטה ולא כתיב תדבקו כמו תיראו תשמעו דלא כתיב תשמעון, כי ענין הנון פשוטה מורה על המשכת אלקות למטה מטה כמ"ש ימינך פשוטה לקבל שבים שגם המקושר בעמקי רע יתעורר בתשובה והוא ע"י ואותו תעבודו, שהוא קיום המצות בבחי' עבד ולא מצות אנשים מלומדה מצד הרגלו מאביו אלא בבחי' קבלת עול כענין אפשי בשר חזיר אבל אבי כו', עי"ז דייקא דייקא ובו תדבקון כו'.

אחר שבת פ' ראה נסע אדמו"ר שי' לראהאצאוו . . . עד קודם ר"ה.