שטז

אהבתנו שהוא האהבה שמאא"ס לנש"י כמו שכתוב בסיום הברכה בא"י הבוחר בעמו ישראל באהבה, עי"ז נתפעל בלב ישראל אהבה לאא"ס וזהו ואהבת כו'. ובאהבה זו יש ב' אופנים הא' הוא אהבה אשר לפי שעה ואח"כ חולפת ועוברת, והב' הוא אהבה תמידית אשר לא יופסק כלל כי בואהבת יש ב' פי' הא' הוא לשון ציווי והוא נגד אהבה אשר יכולה לפסוק, והב' הוא ואהבת לשון להבא שבודאי תאהוב והוא בחי' אהבה שני' אהבה תמידי' והוא ענין ב' בחי' רחימו. ומ"ש ואותו תיראו הוא נגד דחילו הב', כי בתיראו יש ב' פי', הא' הוא לשון ראי' והב' לשון יראה והיא בחי' יראה עילאה, והכל הוא ענין א' כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה כו'. והוא הדוגמא דלעתיד שיהי' פחד ה' כו' והוא כמארז"ל אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פ' שמע לוהי' א"ש כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, כמשית"ל. וזהו ואותו תיראו, אותו בעצמו תיראו ולא אחרי הוי' כו' והוא הנק' ירא בושת, בושה מקמי קוב"ה וכמאמר כל נהוראן אתחשכאן קמי' אפי' אור צח ומצוחצח אוכם הוא לגבי עלת כל העלות כו', והבושה אינו אלא ע"י ראי' מקרוב משא"כ מרחוק לא יפול בושה כלל.

והנה ב' בחי' אלו הוא מלמטה למעלה. ואח"כ כתיב ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו שהוא מלמעלה למטה. וביאור הענין הוא כי הנה כתיב שומר מצוה לא ידע דבר רע כו', כי ע"י עשיית האדם מצוה אזי נעשה שומר ומקיף לבלתי יפול ברע. וגם התועלת הוא שאם נפל באיזה רע שלא ישתקע שם ליקח אותו משם כו'. וזהו משארז"ל עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו שע"י עשיית רצונו שהוא מצות מעשיות כי המצות המה רצה"ע, עי"ז יעשה רצונך כרצונו שלא תפול ברצון והתקשרות זר כו'. ובטל רצונך הוא מצות ל"ת כו'. וזהו ואת מצותיו תשמרו.

ומ"ש ובקולו תשמעו הוא ת"ת שהוא השימור להמצוה. וצ"ל שהלא מצוה בעצמה היא בחי' שומר ולמה צריך להמצוה גופא שמירה. הענין הוא כי הנה כתיב נר מצוה ותורה אור שהמצוה נק' בשם נר והנר הוא שמן ופתילה שהוא ענין אחיזה באיזה דבר. ועבירה מכבה מצוה שע"י עבירה עושה