שיא

שהוא בה. וגם כזה ג"כ אינו מובן ענין אנכי ולא יהי' לך, שאנכי הוא בחי' כתר ורצון אנכי מי שאנכי ואיך שייך שם צריכו' הזהירה לא יהי' לך שלא לכפור בה' כו'. להבין זאת צריך להקדים בענין הפלוגתא בענין חושך אם הוא בריאה אם לאו, שהרמב"ן סובר שהחושך אינה בריאה שהרי לא נכתב בעשרה מאמרות יהי חושך כמו יהי אור, אלא החושך הוא העדר אור דהיינו ענין חושך לא שייך רק אחר שיש מציאת אור ונעדר האור אזי ממילא יחשך. ויש סתירה לזה שהלא כתיב בראשית ברא אלקים כו' והארץ היתה תהו ובהו וחושך כו' שגם שלא היתה אור הי' חושך בעולם וכדאיתא במדרש אור וחושך היו משתמשין בערבוביא כו', וכמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר כו'. אך הענין ששניהם אמת, כי מ"ש ברישא חשוכא והדר נהורא חשך זה הוא בריאה אבל החשך סתם אינו נברא כלל רק הוא העדר מציאת האור, כמו למשל כשעוצם עינו מלראות שלא נסתלק האור לגמרי שהרי מציאת האור ישנו בעין כו'. ויובן זאת בעבודת ה' כי הנה ארז"ל אין רע יורד מלמעלה רק כמ"ש תיסרך רעתך שע"י רעת האדם נברא מקטרג ומייסר, כמ"ש על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה כו', כי כשיש גילוי אלקות אזי אין מקטרגים כלל אבל כשאין אלקי בקרבי מצאוני הרעות כו', ונמצא שהרע אינו בריאה כלל והוא ענין חסד ודין שחסד אל כל היום כו' הוא בריאה אבל מדה"ד אינה בריאה, ובאמת בבחי' השתלשלות יש בחי' קו ימין וקו שמאל חו"ג כו'. אך הענין הוא כי בשכל ומדות יש חסדים וגבורות כמו שכל נוטה כלפי זכות ושכל נוטה כלפי דין. וכן בלב יש מדת החסד ומדת הגבורה. וכמו"כ יובן למעלה דכתיב ויבאו בני האלקים להתיצב על ה' ויאמרו החנם ירא איוב כו' שהוא הקטרוג בשכל וסברא כו'. או כמו בשעת קרי"ס שאמר מדה"ד מה נשתנו אלו מאלו כו'. ומה שאמרו אין רע יורד מלמעלה קאי על בחי' רצון אשר למעלה מהתחלקות קוין. ויובן