שח

הוא כי דבר ה' נק' בשם דבר מלך שלטון כו' כמו המלך שגוזר ואומר לעשות איזה דבר אזי תיכף מקיימים גזירתו, וכמו"כ למעלה כתיב ההוא אמר ולא יעשה, וכמ"ש דברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם כ"א עשה כו', וכמ"ש ויאמר אלקי' יהי אור ויהי אור כו' יהי רקיע כו'. אך בזאת אינו שוה דיבורו העליון לדיבורו של מלך ב"ו, כי במלך ב"ו הרי הדיבור נפרד מאתו דהיינו כשמדבר דבר הגזירה אזי מקיימים עבדיו ואינו צריך הדיבור שיצא מאתו להמלך, אבל למעלה כתיב כי עמך מקור חיים שהמקור חיים של העולמות בטל הוא לגבי עצמותו ולא אחר שדיבר יהי אור אינו צריך כלל למקורא דכולא רק הוא בטל אליו, ולכן צריך לחדשו תמיד שיומשך אותו החיות עצמו להחיות העולמות. ונק' בשם מחדש דהיינו שאינו חידוש גמור שהרי אינו חידוש בעצם שהלא האור והרקיע הם אותם עצמם שמאז בשי"ב ואין בהם השתנות כלל, רק בהנהגת העולמות יש התחדשות מזמן לזמן על צבא המרום במרום כו', אבל גוף העולמות הם אותם עצמם שמשי"ב, כי דבר אלקינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים רק החידוש הוא באותו האור והרקיע עצמם שהלא הדיבור הוא בטל למקורו וצריך שיומשך אותו החיות עצמו מחדש. וה"ז כמשל המאכל שאדם אוכל שע"י המאכל והשינה מתחזק חיות האדם ואם לא יאכל יסתלק החיות, והחיות שע"י המאכל אינו חיות חדש רק בכדי שאותו החיות עצמו לא יסתלק כו'. וזהו מ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים כי זהו תכלית עבודת האדם ג"כ לידע שאלקים מקבל משם הוי' תמיד כו'.

והנה כ"ז נק' בשם מילי' דהדיוטא ולאו אורחי' דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא בענין הנהגת העולמות, וה"ז כמשל מלך ב"ו שמדבר דברים השייכי' להנהגת המלוכה כמ"ש וישב שלמה על כסא ה' כו' שהי' מלך על כל העולם והי' צריך לדבר דברים השייכי' לענין המלוכה, כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ, ובהדיבור יש חכמה ורצון השייך למלוכה, אבל דברי חכמה

שהי' מדבר כמ"ש וידבר שלשת אלפים משל זהו בודאי יותר נעלה

מדיבור שבשביל הנהגת המלוכה כו'. ועפי"ז יובן למשכיל למעלה שעשרה מאמרות הם בחי' חיצוני' ונק' בשם מילין דהדיוטא וגם החכמה שבהם כמ"ש