שו

ראה אנכי נותן

שבת פ' ראה תקע"ז לפ"ק

[zman_begin]שבת פ' ראה[zman_end]

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אם תשמעון ואת הקללה אם לא תשמעון כו'. הנה כתיב אחת דבר אלקים שתים זו שמענו, והוא ענין אנכי ולא יהי' לך שבדיבור א' נאמרו וזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, כי כל הדברות נאמרו כל דיבור בפ"ע ואנכי ולא יהי' לך בדיבור אחד נאמרו כו'. ואנכי הוא שרש רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך הוא שורש שס"ה ל"ת. וזהו ג"כ ענין ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה כו'.

להבין ענין זה צריך להבין ענין פ' של ק"ש שיש בה ג' דברים, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד הוא מצות יחוד אלקות, כמארז"ל שתמליכהו בשמים וארץ וד' רוחות העולם, ואח"כ כתיב מצות ואהבת לאהוב את ה', ועיקר הפי' של ואהבת הוא אבה פי' רצון לאלקות, ואח"כ כתיב מצוה ג' והוא והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום כו' ואחר ג' אלה כתי' וקשרתם כו', והעיקר הוא הג' אלה. והנה ארז"ל ע"פ אשר אנכי מצוך היום, בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, וצ"ל ענין חידוש זה מהו והלא התורה כבר ניתנה בזמן מת"ת וכתיב ודבר אלקינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים. וענין לימוד התורה דכעת הוא כמ"ש את ה' האמרת היום שצריך לאמר דבר ה' אשר ניתן אז וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך, שמתי כבר, ותושבע"פ הוא רק הפי' וביאור של תושב"כ, ומהו זה שארז"ל שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וגם אנו