שא

שמע ישראל

אור ליום ה' פ' ראה תקע"ז

[zman_begin]אור ליום ה' פ' ראה[zman_end]

שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד וארז"ל כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו כו' ועיקר האריכות הוא בד' רבתי דאחד. וצ"ל מה שכתוב ב"פ מס"נ דידוע דבפסוק שמע ישראל ה' אחד הוא למסור נפשו באחד ואח"כ כתיב ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך כו' עוד פעם מס"נ. אך הענין הוא דשמע ישראל קאי על שרש הנשמה ומ"ש ואהבת קאי על הנשמה שבגוף שגם היא תמסור נפשה, ולכן ואהבת הוא בגי' ב"פ אור ואור בגי' רז וב"פ רז בגי' יתד כמ"ש ותקעתיו יתד במקום נאמן כו', והוא ענין יחוד של שרש הנשמה עם הנשמה שבגוף, ונק' בשם ישראל ויעקב דהיינו שרש הנשמה נק' בשם ישראל. וזהו שמע ישראל, והנשמה שבגוף נק' בשם יעקב, ובואהבת הוא יחוד ישראל ויעקב. וזהו ענין יפה את רעייתי כתרצה שהוא חיבור הב' רצונות רצון שרש הנשמה ורצון הנשמה שבגוף כו'.

והענין יובן ע"פ מה שמבואר בתורה דמי מנה עפר יעקב כו' כי הנה כתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו דמשמע שבכל נשמה בפרט יש ג' בחי' אלו בי"ע וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי כו', ולפ"ז א"א לחלק כלל ולומר שזה יש לו נפש דעשי' לבד וזה יש לו נשמה דבריאה כי מהפסוק בראתיו כו' או מענין המאמר נשמה שנתת בי כו' משמע שבכל נשמה בפרט יש ג' בחי' אלו, דלא כמלאכים שחלוקים זה מזה שיש מלאכים דבריאה שאינם שייכים לעולם העשי' כו'. ובאמת נמצא בס' קבלה מבואר שיש חילוקי מדרגות, שיש שיש לו נשמה