רצט

קטן בערכו אזי הוא שומע דיבורו וזוכר הדבר ולא נתבטל כלל מהעמקת מח' שכלו ונק' בחי' מתעסק בעלמא. וכמו"כ יובן בד' עולמות אבי"ע שבאמת לית מאן דתפיס בי' שהשפעת אצי' בבריאה הוא כמו עד"מ מתעסק הנ"ל ולא מהות אצי' נתפס בבחי' בריאה. וכן מבריאה ליצי' שיצי' לא תפיס לעולם הבריאה וכו'. והנה לפ"ז מאחר שאין ערוך מאצי' לבריאה ומבריאה ליצי' ומיצי' לעשי' מפני מה משפיע העלה להעלול, אך הוא מטעם הנ"ל שנעוץ תחב"ס שיש כח בתחתון מה שאין בעליון.

ועפ"י הקדמה זאת יובן למעלה ענין התלבשות מל' דאצי' בהיכל ק"ק דבריאה שהוא חב"ד דבריאה, כי בחי' מל' הרי גם שהיא בחי' אחרונה שבאצי' מ"מ הרי היא עדיין בחי' אצי' ומי מכריח לה להתלבשות בעולם הבריאה בחב"ד דבריאה, הוא ע"י שיש כח בבחי' חב"ד דבריאה מה שאין בבחי' אצי', כי שרש חב"ד דבריאה הוא בחב"ד דאצי', והגם שבחי' מל' מקבל ג"כ מחב"ד כי הרי הוא בחי' השתלשלות בע"ס דאצי' עד מל' כו', אך ההשפעה שבבחי' מל' הוא רק הארה בעלמא אבל בבחי' חב"ד דבריאה הוא מהות של חב"ד דאצי' ולכן מתפשטת מל' בבחי' חב"ד דבריאה כדי לקבל חיות ואור חדש מה שאין בה מצד עצמה, והוא ענין תלמוד בבריאה שהוא תורה הנגלית לנו דייקא, כי אורייתא סתום וגליא ותורה הנגלית יש בה כח עליון יותר מבחי' תורה נסתר וכמארז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, שבג"ע הוא לימוד הנשמות בסודות התורה בבחי' סתום תורה והוא דייקא ע"י לימוד התורה נגלית וכמו אין מגלין רזי תורה אלא למי שעסק בתורה לשמה שהוא תורה הנגלית דייקא, וכמו רשב"י שע"י צער מערה זכה לתורה הנגלית בכ"ד קושיות ופירוקי כו'. ויובן זה בתוס' ביאור ע"פ מ"ש שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך, שזבולון עסק בפרקמטיא ויששכר עסק בתורה וכתיב יששכר יודעי בינה כו' לדעת מה יעשה ישראל, ומ"מ הקדים זבולון ליששכר שמח זבולון בצאתך להיות שמח בעסקו שיצליח כו' ואח"כ ויששכר באהליך אהל תורה, מפני שזבולון הוא מפרנס ליששכר שיוכל לעסוק בתורה ונק' בשם