רצג

ומ"ש ללכת בכל דרכיו כו' הוא בחי' עבד עשיר והוא ענין התורה וקיום המצות, כי התורה נק' בשם הליכות עולם, כמו למשל הדרך שהמלכות עצמו הולך בה. כי ע"י עסק התורה למטה הגם שנתלבשה בענינים גשמיים מ"מ נמשך ע"י בחי' עצמו' אא"ס, כי שרשה הוא כמ"ש ואהי' אצלו שעשועי' בחי' שעשועי' עצמיים. וכמו"כ ע"י מצות שמקיימים למטה בגשמיות כי המצות בשרשם המה תרי"ג ארחי' דגלגלתא בחי' פנימי' רצונותיו. וזהו מה שהמלאכים שואלים איה מקום כבודו, ומשיבים מכה"כ וכמ"ש והארץ האירה מכבודו, ואין כבוד אלא תורה. כבוד בגי' ל"ב נתיבות והוא ל"ב נתיבות החכמה. וענין הנתיב הוא הדרך שעצמו' אא"ס הולך ע"י תורה ומצות להיות אא"ס למטה כמו למעלה, והמלאכים אין בהם בחי' זאת ענין המשכת אלקות למטה, כי אין להם תומ"צ, רק בחי' ביטול למעלה כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים כו'. ולכן משיבים מכה"כ. ובחי' זאת נק' עבד עשיר שמעשיר לאדון כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דייקא כו', שכמו שהנשמות הם בשרשם נק' בחי' אור וע"י ירידתם בגופים ע"י תומ"צ שנק' בשם אור כמ"ש נר מצוה ותורה אור נמשך למטה להיות כמו למעלה כו'. ועבד עני הוא מ"ש הושע ה' אתה עבדך כו'. ועבד עשיר הוא מ"ש שמח נפש עבדך כו'.

והנה בענין יראה שהוא בחי' עבד עני יש בזה ב' בחי' דהיינו הא' הוא בחי' מרירות שקודם התפלה שהוא על ח"נ. והב' הוא המרירות שבתוך התפלה שהוא ע"י התפעלות מאלקות איך שאתה מחי' את כולם ולא כמו שנראה העולם ליש גשמי והאין אלקי מוסתר ונעלם, אלא שמעמיק בזה הרבה איך שאלקות הוא העיקר ונתפעל בבחי' צעקה על שנראה העולם ליש שהוא היפך האמת, או בזוכרו שאחר התפלה יפול בהבלי עוה"ז בטרדת עסק הפרנסה, והוא כמו למשל אדם שמשכיל איזה שכל אמת ובא אחר ואמר לו שקר היפך האמת ונתמלא כעס ורוגז על המדבר שקר. וכמו"כ יובן בתפלה שע"י שמתפעל מאין אלקי אזי תגבר הרוגז על היש המסתיר. והנה אם אין לו