רצא

כו', אזי ממילא יבא ויגיע לההתבוננות בדברים המופלאים ונעלמים שאין נראים, כי ידוע בבחי' השתלשלות עו"ע שחלק האחרון שהוא חלק עשיראה לבד של המשפיע, משפיע במקבל. כמו למשל רב המשפיע שכל לתלמיד שא"א למקבל לקבל עצמו' שכל הרב לכן מוכרח הרב לצמצם עצמו' שכלו ולא יגלה לו רק אפס קצהו וכו'. ולכן אחר התבוננות בריבוי מדרגות בדברים הנראים בדצח"מ וכדומה ואין זה אלא חלק עשירית מהמזל מזל מחכים אין לך עשב כו', כולם אינם רק בחי' עשירית מהמזל ונמצא שהמזל הוא עשר פעמים כמוהו, והמזל מקבל מלמעלה וכן גבוה על גבוה שכל הגבוה יותר שם הוא מספר היותר גדול, וכן בלשון רז"ל מרקיע לרקיע ת"ק שנה כו' רגלי החיות כנגד כולן, שוקי החיות כנגד כולן, קרסולי החיות כו' שכל היותר גבוה שם הוא עוצם רבה המספר. וזהו שאמר דהע"ה מה רבו מעשיך כו' שאין ערך כלל מה שאנו רואים לגבי למעלה מזה, כי הלא הם רק חלק עשירית, וכן גבוה על גבוה כו' כנ"ל.

והנה כתיב שמע ישראל, שמ"ע שם ע', ישראל א' מע' באומות. ואין זה מובן כלל לפי הנ"ל כי ידוע שנשמות הם יותר ממלאכים, שהרי הנשמות הם בחי' פנימי' ומלאכים הם בחי' חיצוני' כמ"ש חונה מלאך ה' סביב ליראיו כו', וכל היותר פנימי' הוא היותר במספר, והמלאכים לגבי נשמות הם רק חלק א' מאלפי אלפים ורבוא רבבות לגבי הנשמות כי נשמות שירדו בגופי' שהיו בימי משה ת"ר אלף ובכל דור ודור ניתוספו נשמות בגופי' אינם ערך כלל לגבי הנשמות שלמעלה שלא ירדו בגופי' כמ"ש וקדושים בכל יום יהללוך סלה, וכל החיים יודוך סלה, וכל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק כו', וא"כ לפ"ז הי' צ"ל גם למטה נשמות יותר מכולם מאחר שהם למעלה יותר במספר מכל הדברים וחלק עשירית מתגלה כו'. אך הוא כי למטה הישראל הם בחי' פנימי' ואוה"ע בחי' חיצוני' וצריך שיהי' ישראל מועט מאוה"ע. והנה הנשמה כמו שהיא בשרשה למעלה נק' בשם אור, כי יש ב' בחי' אור ושפע. שפע הוא כמו מים הנירוק מכלי לכלי שמהות הדבר נשפע. ואור