רפט

ועתה ישראל

בעז"ה פ' הנ"ל תקע"ז

ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה ואח"כ כתיב לאהבה ולעבדו ללכת בכל דרכיו כו'. הנה כתיב לך ה' הגדולה, לגדולתו אין חקר וכתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. הענין הוא כי כל פסד"ז והללויה מדבר רק בדברים תחתונים הנראים כמו הללוהו שמש וירח כו' תנינים וכל תהומות כו' וכן כל ספר תהלים מדבר בדברים הנמוכים ואינו מדבר בענין הפלאת ערכו סדכ"ס כו'. הענין הוא כי הנה כתיב אתה הראת לדעת שצריך שיקבע בנפשו כאלו רואה בראי' חושית, וזה א"א כ"א דייקא בדברים הנראים, וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. אלה הוא עולמות הנראים וכמו דצח"מ או ארמ"ע שזהו דבר הנראה וצריך להעמיק בזה איך שאין הדבר עושה א"ע ולא לילך אחר הבלי עוה"ז בגשמיות להתאוות תאוה רק להסתכל ולראות מאין נבראו מאחר שאין הדבר עושה א"ע מוכרח להיות שכח אלקי הוא המהוה ומחי' אותם כמ"ש אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה מכה ואומר לו גדל, ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים כו', וכן מזל מחכים מזל מעשיר. וכמו"כ בדומם כמאמר גדא דהר שפי' מזל ההר, וכמו שנראה שאין אקלים א' דומה לחבירו, ובאקלים א' גופא יש שינויים מזמן לזמן כמ"ש חלקה אחת תמטר כו' שזה תלוי מחמת כ]ח א[לקי כו', ולכן כל הצמיחות גדילים ביושר ואינם גדילים באלכסון כי כולם גדילים נגד המזל והפילוסופי' נלאו זאת להבין ואין מביני' כו'. וזה כל האדם להיות נקבע בנפשו