רפה

העולמות וכמ"ש ברוך שאמר והי' העולם, שאמר פירושו שרצה במח' אחת, כי רצון ומח' הם ענין א' כמו אחר חשב לעשות שפירושו רצה כו' וד"ל.

והנה לפ"ז צ"ל טעם ירידת הנשמה לגוף כמ"ש באדה"ר ויפח באפיו כו', אדה"ר הי' כולל כל הנשמות ונשמתו הי' מבחי' עלה במחשבה, ולמה זה ירדה לגוף, וכמו"כ עכשיו כו', שהלא הגוף הוא מעפר כמ"ש אדם יסודו מעפר וכמ"ש ויברא ה' את האדם עפר מן האדמה כו' שהוא מקרקע הגן מהרכבת ד' יסודות, והנשמה שרשה גבוה שהם עלה במח' בחי' הפנימי' והמובחר של מח' כנ"ל, וא"כ ה"ז ירידה גדולה לגבי הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אך הענין כי ירידה היא צורך עלי' שע"י ירידתה לגוף תתעלה יותר מכמו שהיתה הנשמה דבוקה למעלה בשרשה בחי' פנימי' של מח' כללית. ויובן ע"פ המאמר לית מחשבה תפיסא בך דמשמע דייקא בחי' מח' לא תפיסא בך אפי' מח' כללית ואפי' הפנימי' של מח' זו שנש"י עלו במח' זאת אבל נקודת הרצון תפיסא בך (והוא בחי' ה', כי מדו"מ הוא ג' בחי' ומח' כללי' הוא בחי' ד' וגם שיש בה ב' בחי' כנ"ל נחשבים לא', ונקודת הרצון הוא בחי' ה' בחי' יחידה), כי בחי' מח' כללית הרי הוא עכ"פ בחי' גילוי הרצון אבל נקודת הרצון אינו רצון בגילוי כלל רק הוא המעורר כל מיני רצון ונק' רעוא דרעוין כו', כמו שידוע שיש ג' בחי', מוח לב מעשה וכולם תלויי' ע"י רצון, הן התפעלות המוח והן התפעלות הלב כו', ושרש שרשם הוא בחי' נקודת הרצון שהוא המעורר כל מיני רצון הן במוח כו', והוא בחי' תורה ותשובה כמשי"ת.