רפג

והנה מבשרי אחזה אלוה, הגם שבאמת אין לו גוף ולא דמות הגוף כי אין ערוך דיבור ומח' שלנו לדיבורו ומחשבתו, כי אין דיבורו כדיבורינו שהלא מדיבור גשמיו' שלנו לא נעשה שום התהוות משא"כ בדבר ה' שמים נעשו, מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א כמו הדיבור שלנו שהוא ההתגלות לזולתו והמח' היא סתומה, כמ"כ כתיב למעלה בדבר ה' שמים נעשו בחי' כח הפועל בנפעל, וכמו כל עשרה מאמרות ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ומה שיש מציאת אור כעת הוא ע"י אמירה שאמר אז ובכל יום מחדש כו'. והנה יש מאמר סתום ומאמר פתוח, מאמר פתוח הוא מה שבא הדיבור בהתגלות כמו יהי אור, ומאמר סתום אינו שהוא סתום לגמרי שלא בא בגילוי כלל אלא הוא המח' של כל דיבור, כמו מאמר יהי אור הי' תחלה במח' עליונה, כמו למשל באדם שמה שהוא מחשב זאת הוא מדבר רק שהתהוות גשמיות הבריאה הוא ע"י דיבור דייקא כי במח' ישנו כל אות ואות וכל הצירופי אותיות שבאים בדיבור, אלא שבמח' המה רוחניי' עדיין וכמאמר רז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים. יבשה וים הוא בחי' עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא, וכל מה שיש ביבשה שהוא בחי' עלמא דאתגליא בחי' כח הפועל בנפעל יש בים שהוא עולם המח' עולם הרוחני. וז"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם, מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא. והנה בחי' מח' זו אינו נק' בשם מח' אחת רק נק' בשם רבות מחשבות כו', דהיינו שכל הריבוי צירופי אותיות שבאים בהתגלות בדיבור הם אותם אותיות עצמן שהיו במח' כל הפרטי', ולכן נק' בשם רבות מחשבות. אבל יש עוד מח' הנק' בשם מח' אחת והוא מ"ש צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת כו', כמו למשל שמה שהוא צריך לדבר באיזה ענין ב' שעות, במח' הוא אצלו בסקירה אחת. וכמו למשל כשמחשב במחשבתו בסקירה א' שצריך לבנין בסקירה א' וכשבא לפועל דהיינו לבנות הבנין אזי יש בזה פרטים רבים באופני החלונות והגג והרצפה ולכל פרט יש מח' בפני עצמו השייכת לפרט ההוא, אבל במח' כללית נסקרו כולם בסקירה א'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.