רפב

והי' עקב תשמעון

בעז"ה, שבת פ' עקב תקע"ז

[zman_begin]שבת פ' עקב[zman_end]

והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. תשמעון ושמרתם ועשיתם הם ג' בחי', מדו"מ שבתורה והוא ענין בי"ע, ובעד אלו ג' בחי' אזי יהי' מלמעלה ג"כ ג' בחי', והוא ברית וחסד הם ב' בחי' ואשר נשבע לאבותיך הוא בחי' ג'. והנה בכלל מדו"מ הוא בחי' מוח לב רגל, מחשבה הוא במוח ודיבור בלב ומעשה ברגל, ובפרט יש במח' גופא ג' בחי' מחשבה שבמחשבה דיבור שבמחשבה מעשה שבמחשבה, והוא ענין שמע ישראל כי בשמע יש ג' פירושים, הא' הוא לשון הבנה כמו דבר כי שומע עבדיך כלומר מבין והוא הבנת המחשבה (הנק' בל"א דער הערט טיף אין דער מח'), ולא שמיעת אותיות לבד. וגם שמע הוא לשון אסיפה וקיבוץ כמ"ש וישמע שאול את העם והוא התקבצות כל האותיות ששומע ומבחין בהם בין טוב לרע והוא בחי' דיבור שבמחשבה. וגם שמע הוא לשון שמיעה ששומע מה שחבירו מדבר בחי' שמיעת האותיות הוא בחי' עשי' שבמחשבה. ובעבודת ה' בתפלה יובן ג' בחי' אלו, כי בכלל תפלה נק' בשם מח' ובמח' גופא יש ג' בחי' מדו"מ ובפ' שמע ישראל כתובים ג' בחי' אלו כמו שהם בכלל במוח לב כו'. שמע הוא במוח ואהבת בלב והיו הדברים האלה כו' בפו"מ בחי' מעשה. ובשמע גופא יש ג"כ ג' פירושים כנ"ל והוא מה שבמח' יש ג' בחי' אלו, דהיינו התבוננות אלקות והעמקת והבנת הענין במחשבתו כנ"ל הוא בחי' מחשבה שבמחשבה, ומה שנתפעל במחשבתו הוא בחי' דיבור שבמחשבה בחי' מדות שבמחשבה, ובחי' עשי' הוא ההסכם במחשבתו על העשי' בפו"מ והוא הנק' בכן שהוא אחר ההתפעלות, דהיינו מאחר שנתפעל מאלקות איך שהוא העיקר ומחי' והעולם הוא טפל הוה ונפסד לכן נשאר אצלו הסכם על כל היום להיות סו"מ וע"ט.