רפא
תשובה, והוא ענין מילה ערלת לב והוא כמ"ש כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, והוא ענין לבו כלב האבן, בשרירות לבי אלך כו' בחי' פריקת עול הרגשת עצמו ליש ודבר בכל פרטיו. וענין הסרת ערלת לב הוא כמו ענין שכתוב ביעקב כי במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות קטונתי מכל החסדים כו' שמה שעבר במקל לבד ואח"כ הי' לעושר גדול הי' שוה אצלו גם שהי' עוסק בעניניו עד שהי' לשני מחנות אבל הי' נקבע אצלו שאין זה שלו כי ה' הוא הנותן והוא יכול להרים ולהשפיל ברגע א'. וכמו"כ צריך שיקבע בכל נפש מישראל שלא יתרחב לבו כשהולך לו בעניני זה העולם ומצליח ולהיות הולך בשרירות לבו כו' ורק כשיבטשו אותו בבני חיי ומזוני אז יזכור על ה' שה' הוא העושה לו זאת וזולת זה אינו נזכר כלל על ה', אלא צריך שיהי' זה תמיד בכחו* שה' הוא הנותן ההשפעה והוא יוכל להמנע. ובחי' זו נק' מילה של ערלת הלב, והוא המילה שמלמטה למעלה. ומ"ש ומל ה' אלקיך את לבבך כו' הוא התגלות אלקות מלמעלה למטה כמו הדוגמא שיהי' לעתיד וכמ"ש יראת ה' על פניכם לבלתי תחטאו שהוא מחמת התגלות עצמו' אלקות מלמעלה אזי א"א לבא לידי חטא כלל. וזהו ענין מילה ופריעה, שמילה הוא הסרת הערלה שמלמטה כו', והפריעה הוא כמ"ש וצאצאיו חתם באות ברית קודש, שהוא האות לבחי' התגלות עצמיות כו'. וזהו בעצם היום הזה, ולא כתיב יום רק היום דקאי על יום הבא יום שכולו טוב יום שכולו ארוך. וזהו בעצם היום הזה נימול מעצמו כו' הוא הדוגמא דלעתיד כידוע וד"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.