רעח

והנה קודם שנימל אברהם הי' ההשפעה הולך לאוה"ע כמו לישראל בשוה, כמו ענין דורו של אנוש היו ניזונין בחסדו של הקב"ה הגם שהי' עובדי ע"ז היו מושפעים כל טוב. וכמו"כ הי' בימי אברהם, ולא הי' הבדל בין פנימי' השפעה לחיצוני' ההשפעה, שהי' נשפע שפע אלקי' לכולם בשוה, דהיינו שהי' נמשך פנימי' אלקות גם לאוה"ע. ולכן מצינו בימי אברהם שהיו חסידי אוה"ע וכמו נשמת משותלח כו' שהיו נשמות גבוהות מאד באוה"ע ולא גיירו את עצמן כלל, כי הי' נשפע בשוה לכולם, והניצוצות שירדו להם נשתקעו שם ולא בדרך נפילה כמשית"ל. והטעם הוא מפני שלא נימול והוא הי' בחי' מרכבה לה' גם קודם שנימול, לכן הי' השפעת אלקות לאוה"ע כמו לישראל. אך אחר שנימול נק' שמו אברהם בתוס' ה"א כי אב המון גוים כו'. והענין הוא שע"י הסרת הערלה אזי נבדל הפנימי' מחיצוני' שלא יומשך הפנימי' לאוה"ע כ"א לישראל דווקא ואז נבדלו הישראל מאוה"ע שלא יומשך לאוה"ע רק חיצוני'. ומה שנראה כעת גרים המתגיירים שרוח ה' נוססה בם בתשוקה נפלאה להתגייר הוא מחמת הניצוצות שנפלו בדרך נפילה ולא מחמת האב ואם שהם המשיכו ניצוץ אלקי, כי הרי נבדלו זמ"ז בתכלית מעת שנימל אברהם שאז נעשה הבדלה גמורה בין ישראל לאוה"ע. וגם אותם הניצוצות שכבר ירדו ג"כ לקח אז אלא שנפלו נשמות בדרך נפילה כו' כידוע. אבל בישראל הגם שכתיב הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי שאב ואם ממשיכין נפש הטבעי' ע"י חום התאוה גשמי' שלהם מ"מ נמשך בו נשמה ג"כ כמארז"ל שלשה שותפין יש באדם אב ואם ממשיכין נפש הטבעי' והקב"ה נותן בו נשמה. וזהו ענין מילה ופריעה, שמילה הוא הסרת הערלה שלא יקבלו אוה"ע מפנימי' והפריעה הוא ענין השפעה פנימי' שלישראל וזהו ענין וצאצאיו חתם באות ברית קודש כו'