ערב

הנשמה שלמעלה ודמותינו הוא הנשמה שבגוף וכמ"ש בצלם אלקי' עשה את האדם, וכתיב אך בצלם יתהלך איש שהוא ההארה מהנשמה אשר בתוך הגוף כו'. וענין צלם ודמות יובן עפ"י ב' משלים, הא' הוא מהחותם שיש בו אותיות שקועים ונק' בשם צורה ראשונה ועצמי' והאותיות החותם הנחקקי' בשעוה ונראה בשעוה אותן אותיות עצמן שהוא צורה שני' הוא הנק' דמות. והמשל הב' הוא מה שמציירין צורת האדם על הלוח כל פרצוף פנים שלו לא יחסר כל ונק' צורת האדם עצמו בשם צורה עצמי' והצורה שנית המצויירת על הלוח נק' בשם דמות וצורה מצורה כו'. וכמו"כ יובן בנשמת האדם, כי הנה כתיב נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת כו' שכמו שהיא בבריאה בחי' יש מאין נק' בשם צלם והנשמה שבגוף נק' בשם דמות. והנה ע"י חטאים ועוונות נעשה פגם בנשמה כמ"ש ואם פגמתי באות יו"ד באות ה' כו'. כי הנה כתיב נר הוי' נשמת אדם כו' שבנשמה יש שם הוי', ולכן ע"י חטא נפגמ' הנשמה והפגם אינו מגיע רק בנשמה הנק' דמות, אבל בצלם הנשמה שם אינו מגיע חטא ועון כלל. ובזה יובן מ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא דלכאורה אינו מובן שהרי הנשמה שבגוף אינה טהורה אלא דקאי על שרש הנשמה כו'. ויש עונות שחייבים כרת שהוא כריתת הנשמה לגמרי משרשה כמ"ש ונכרתה הנפש מעמי"ה כו', וע"י תשובה מעומקא דלבא ובמרירות גדולה ועקירת הרצון מגיע עד שרש הנשמה למעלה ועי"ז נמחל חטא ועון, כי הוא מהפך האותיות זרים שנעשו לטוב, כי ידוע שע"י תשובה נמחלו החטאים, ולהיכן ילכו החטאים, אלא שהחטאים גופא נתהפכו לטוב, והוא כענין בעל החותם שברצונו מהפך האותיות באופן אחר.

והנה ענין צלם ודמות יובן ג"כ בהשתלשלות העולמות כמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם כו', שבחי' כח הפועל בנפעל שהוא בחי' שם אלקים נק' בשם דמות ואלקות שבבחי' אצי' נק' בשם צלם. וענין כי שרית עם אלקים הוא השתררות על שם אלקים, וזה קאי כמו שהנשמה היא בבחי' אצי' עדיין שמשתרר על שם אלקים וכמו ענין הניסים שהוא להפך הטבע כמו מי שאמר לשמן וידליק יאמר