ער

פנימי' רק שילמוד לשם ה' ולא להתייהר ולגרמי' כו'. וזהו ענין דרב יהודה לא הי' מצלי אלא מתלתין יומין לתלתין יומין, כי התפלה הוא בחי' הזדככות והגוף שלו הי' מזוכך וכמו ר"י הנשיא שהי' מעביר ידיו על עיניו לבד ולא הי' צריך להאריך כ"כ בתפלה בכדי לזכך הגוף כי הם היו מזוככים היטב, אבל אנו צריכים להתפלל בכל יום כדי לזכך הגוף ולבושיו כו'. וז"ש ושם דרך כו' וארז"ל השם אורחותיו שהוא ענין התפלה שהוא לדקדק על עצמו בכל פרט עד שכל חוט השערה נדמה לו כהר ומואס בחייו כו'. אבל תורה הוא המשכה מלמעלה בלי העלאה כלל, וכמו שנראה שיש בנ"א שאין מדקדקין על עצמם כלל רק כמ"ש כל דרכי איש זך בעיניו, כי אין אדם רואה חוב לעצמו והוא כשר וישר בעיניו בכל פרטיו, ומ"מ רוצה שיומשך בו גילוי אלקות ע"י תורה כמ"ש קרבת אלקים לי טוב כו'. וזהו בקשת משה שיהי' המשכת אלקות מלמעלה למטה ע"י תורה בלתי העלאה כי משה הי' רעיא מהימנא וביקש טובתם כנ"ל.

וזהו ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, שיהי' התגלות אלקות ע"י לימוד התורה בדיבור בפה, וזהו לאמר כי יש ב' מצות בתורה הגיון ודיבור ודייקא ע"י לימוד התורה בדיבור הוא המשכת אלקות למטה. ומ"ש בעת ההיא, הנה עת הוא בחי' מל' שנק' בשם דיבור כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו' והוא בחי' מל' דאצי' המחי' את כולם מאין ליש, וכתיב בי מלכים ימלוכו שהנהגת המלוכה הוא דייקא ע"י הדיבור בת"ת וכמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו שלישית יושב וזן כו', שלהיות דן את כל העולם כולו וזן כו' מקרני ראמים עד בצי כנים הכל הוא ע"י התורה וכמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ ובהמשפט צריך להיות חכמה איך ומה כו' והוא דייקא ע"י התורה דאורייתא מחכמה נפקת בלימוד הפה כו'