רסה

רצון פנימי' הנ"ל שלא יתגלה ויהי' בבחי' שינה, והמכסה ומסתיר הוא ע"י תאוות היתר ברשפי אש זרה להחם נפשו הטבעי' בחום הבשר הטבעי' בתאוות גשמיי' וע"ז נעשה ערלה ומכסה על הב. . . שלא יתגלה, וע"ז הזהיר הכתוב בכל לבבך פנימי' הלב וחיצוני' הלב, דהיינו שיהא נזהר בבחי' חיצוני' הבל הלב בתאוות היתר כו' ואז ממילא מאחר שיסור המסתיר אזי יתגלה הפנימי'. וזהו מ"ש של נעליך מעל רגליך כו'. ומ"ש ואהבת קאי על אבה שהוא פנימי' הרצון שבלב והוא כמ"ש צעק לבם אל ה' בחי' צעקת הלב לבד שנגע אל לבו במאד עד שלא יוכל להוציא בשפתיו ורוח פיו, אך לפעמים שיצא בחי' צעקת הלב בהתגלות קול פשוט וזהו מ"ש ואהבת בתוס' ה' כו'.

והנה ידוע שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע דהיינו שע"י התעוררות למטה בחי' רצון חיצוני' לבד אזי נתעורר למעלה מאלקות ג"כ לפי ערך זה, כמ"ש יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך והוא הנק' אהבת עולם כו'. ויש למעלה בחי' אהבה בבחי' נקודת הלב זה נתעורר ע"י התעוררות פנימי' רצון ובאתעדל"ת אתעדל"ע מעורר בחי' אהבה רבה כו'. אך יש למעלה בחי' אהבה עצמיות שאין תלוי באתעדל"ת כלל והוא מ"ש ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים כו', בחי' אהבה עצמית שמאא"ס לישראל כמ"ש אהבתי אתכם כו' אשר אין תלוי באתעדל"ת, והוא כמו ענין לימוד התורה שכל היושב ושונה הקב"ה יושב ושונה כנגדו כו'. וידוע שלימוד התורה העיקר הוא שילמוד לשמה דהיינו לדבר דבר ה' כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' שצ"ל כלי לדבר ה' לאפוקי אם לומד להתייהר ולקנתר או בשביל פרנסה כו', אבל א"צ התעוררות וכונה פנימי', כי שרש התורה הוא בבחי' אהבה עצמי' הנ"ל כמ"ש ואהי' אצלו אמון שעשועים כו' בחי' שעשוע המלך בעצמותו כו'.

והנה יש עוד בחי' הממוצעת בין אתעדל"ע שמצד עצמו ובין אתעדל"ע אשר מחמת אתעדל"ת, והוא הנק' כח המעלה מ"נ והוא מה שארז"ל