רסב

והנה כל אחד מישראל אומר נשמה שנתת בי טהורה היא, שהי' נשמתו קודם ירידה לגוף בבחי' טה"ע ושם היו לא ניכרים הנשמות כלל כי שרגא בטיהרא כו' ולכן ירדו לעוה"ז שהוא עולם החשוך ואפילה כמ"ש אתה אל מסתתר כדי להאיר את החשך דהיינו ע"י התפעלות אלקו' במוח או בלב או במעשה לבד בבחי' סו"מ וע"ט בפו"מ עי"ז נעשה הארת שם הוי' מהעלם לגילוי, כמו ענין הנס שהוא המשכת גילוי אלקות מלמעלה מן הטבע בטבע וכמו בכל שבת ויו"ט שאז הוא זמן התגלות אלקות כמ"ש והי' מדי שבת בשבתו כו'. וזהו נר הוי' נשמת אדם שנשמות שבגופים הם המאירים שם הוי' מחשך והעלם לאור, וכמו למשל מקום חושך מאד שמעמידין בו הרבה נרות דולקות אזי גם שהוא מקום חושך מאד יאיר בו, כמו"כ כל אדם בפרט נק' בשם נר כמו במת"ת שהיו ת"ר אלף שרשים שהוא ת"ר אלף נרות וכעת הם ענפים, ונמצא שכל א' מישראל נק' בשם נר וע"י ריבוי הנרות ימשיכו לאור בחי' שם הוי' כו'.

והנה בנ"י נקראי' ג"כ בשם זרע ברוכי הוי"ה, והכל ענין א' כי ענין ברוך הוא המשכה מהעלם לגילוי כי ברוך נק' ע"ש בריכה כמו בריכת מים הנראה בגילוי שנובע ממעיינו אשר בהעלם מתחת לארץ ולכן נק' בשם בריכה, או כמו והמלך שלמה ברוך שהי' ברוך בגילוי ממקום עליון כו'. וגם יש פי' בברוך שהוא כמו המבריך את הגפן שכופף זמורה לארץ ונצמח אילן שלם כו' שענינו הוא ג"כ ההמשכה מהעלם לגילוי ולכן נק' בשם ברוכי הוי' ונר הוי', ע"ש שהם הם הממשיכים מהעלם לגילוי כמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, פי' כמו משל