רס

כתיב ויתעצב אז ה' אל לבו כו' ולכן יש שינויים עליות וירידות מזמן לזמן, אבל לעתיד יהי' ההתגלות מבחי' סוכ"ע בחי' כי לא אדם הוא ולא יהיו שינויים כלל כמ"ש כי לא אדם הוא להנחם כו'.

וביאור הענין הוא כי הנה כתיב זלע"ז עשה אלקים כו', הענין הוא דבחי' המנגד ומסתיר את אור האלקי דקדושה יש בכל עולם ועולם לפי ערכו וע"כ אנו מוצאים גם בזמן בית ראשון שהי' אז בחי' קליפה המנגד לקדושה והוא לפי שהי' אז באותה הזמן בחי' האמונה האלקי בהתגלות בהיכל ק"ק והיינו בחי' סוכ"ע והי' אז קליפה המנגד לקדושה ג"כ באמונה זרה שהיו עובדי ע"ז דהיינו שהי' בהם התאוה לע"ז ולא הכפירה לגמרי והיו מאמינים באחדות ה' והיו מקריבין קרבנות, רק שהי' בהם התאוה רעה לע"ז להיות מאמינים בהמזלות לעשותם עיקר ובאמת הם רק ממוצעים שע"י יעבור השפע אלקי, וזה הי' בזמן בית ראשון מפני שהי' אז האמונה דקדושה בתוקף לכן הי' המנגד ג"כ בדברים רוחניי'. ובזמן בית שני שאז לא הי' גדולה כ"כ האמונה האלקי' כי בבית שני חסרו ה' דברים, לכן הי' המנגד ג"כ בעניני דעלמא ולא במילי דשמיא והוא עון שנאת חנם להאמין באנשי רכיל, דהיינו שתיכף כששומע איזה רכילות אזי הוא מאמין וחבירו מאמין עליו וממילא נופלת שנאה ביניהם. ואמנם לע"ל כתיב אז תרצה הארץ את עוונה, דהיינו שיסור העון ויבוער הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ואז לא יהי' ירידות ועליות כלל, ולא כמו עכשיו שיש עליות וירידות כמ"ש כי הוי' הוא האלקים פעמים בגילוי ולפעמים בהסתר, ולע"ל יהי' הכל בגילוי ולא יהי' עליות וירידות כמ"ש מלכותי' מלכות עלם דלא תשתני כו' וכמ"ש ה' ימלוך לעולם ועד בחי' נצחי' כו' כנ"ל וד"ל.