רנח

הוא בחי' סוכ"ע, וזהו הודו על ארץ ושמים שמפני ההתבוננות של בחי' הודו על כו' בחי' סוכ"ע, לכך וירם קרן לעמו שמתרומם קרן בנ"י כו', כי שרש נש"י הם מבחי' סוכ"ע כמו בחיי דכל בית ישראל כו'. וזהו משארז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי', דע"י אמונה זו דבחי' סוכ"ע דייקא יחי' ויתענג כי התענוג הוא דייקא ע"י בחי' סוכ"ע כמו שנראה בחוש בתפלה שמהתבוננות בבחי' ממכ"ע לא יתפעל כ"כ בתענוג כמו בבחי' סוכ"ע. ובכל ק"ש ושבת מאיר הארה מבחי' עולם התענוג בחי' סוכ"ע.

ובזה יובן ענין הסמיכות ארץ זבת חלב ודבש לשמע ישראל, כי שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' קאי על בחי' סוכ"ע, כי בחי' ממכ"ע הוא בחי' זמן ומקום הי' הוה ויהי', משא"כ בבחי' סוכ"ע לא שייך לומר הי' הוה ויהי' כו', ובשכמל"ו הוא בחי' יח"ת בחי' ממכ"ע כו'. ולכן כתיב תחלה ארץ זבת חלב ודבש בחי' מתיקות ותענוג הוא דייקא ע"י שמע ישראל בחי' סוכ"ע. וזהו מה שאמרז"ל כדי שתמליכהו בשמים ובארץ וד' רוחות שהוא יחוד הוי' ואלקים בחי' סובב וממלא כו'. והנה כעת אינו רק זבת חלב ודבש בחי' הארה לבד אבל לעתיד כתיב ומלאה הארץ דעה את הוי' שבחי' סוכ"ע יהי' לעתיד בבחי' דעת כאלו רואה ולא כמו עכשיו שאינו מאיר רק הארה בעלמא, אלא יהי' ומלאה כו'. וההכנה הוא דייקא ע"י כעת שמה שיהי' לעתיד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, הוא ע"י שס"ה ל"ת דכעת, וכן ע"י מ"ע דכעת הוא הכנה לגילוי אלקות אשר יהי' לעתיד כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וכעת אינה נראה חיות הנשמה כ"כ, אלא קאי על לע"ל. וזהו אלה המצות אשר יעשה אותם האדם בעה"ז וחי בהם לעוה"ב כו'. וזהו ורעה אמונה שצריך כעת להמשיך האמונה בג' קוין כו'.

ועוד זאת היתרון מעלה לעתיד מכעת, שכעת יש שינויים בבחי' ההארה זאת, שפעם מאירה ופעם אינה מאירה כי עה"ז הוא עולם השינוי