רנא

עצמו יהי' אור כמשל הזכוכית שיש זכוכית שאינה בהירה שמסתיר האור לגמרי, אבל יש זכוכית בהיר וזך שמתוכה יראה דייקא עצם האור, ובזה יחי' לע"ל שהחושך והערב יהי' אור, ולכן יהי' גילוי אלקות על כל הברואים כמ"ש ובאו במערות צורים ובנקרת הסלעים מפני פחד ה', שיהי' פחד ה' על כל הברואים וכמ"ש ובכן תן פחדך על כל מעשי"ך כו' ויעשו כולם אגודה אחת כו' וכמ"ש וגר זאב עם כבש ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן כו' שכעת הם מזיקים ולעתיד לא ירעו ולא ישחיתו כו'. וכן במין האדם שלא יהיו רוצחים ונואפים כו' בחי' ישמעאל ואדום כו', מפני שיהי' גילוי אלקות ולא כמו עכשיו שברישא חשוכא והדר נהורא כו'.

והנה יש הארה מעין דלעתיד גם בזמן הזה והוא מ"ש ציון במשפט תפדה, ציון בחולם ע"ג אתוון כו'. כי הנה כתיב הולך בתום ילך בטח כו' ויש תום ותם ותמים כו'. וענין תמימות ידוע עד"מ איש תמים (שנק' ערנשקייט כו') דהיינו שהוא תמים הן במוח והן בלב והן במעשה שהמעשה שלו הוא בתמימות כמו שהוא כו'. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שבחי' תם ותמים היינו בחי' התמימות במוח שהוא התפעלות אלקו' כו' והן בלב והן במעשה בחי' הליכה אחרי ה' תלכו כו'. ותום בחולם הוא שרש התמימות. וז"ש מכף רגל ועד ראש אין בו מתום פצע וחבורה ומכה טרי' כו'. ראש הוא בחי' חכמה ורגל הוא בחי' מעשה לבד ומכף רגל ועד ראש אין בו מתום שאין מאיר מתום בחולם שהוא שרש התמימות ולכן יכול להיות פצע וחבורה כו'. וההפרש שבין פצע לחבורה הוא שפצע הוא דבר החוזר לקדמותו וחבורה הוא שנצרר הדם ואינו חוזר כו'. וג' מיני קליפות אלה פצע וחבורה ומכה טרי' הוא נגד מוח לב מעשה, ומפני שאין בו מתום הגם שבחי' תם ותמים יש שהוא בחי' התפשטות מתו"ם כו', אבל מפני שאין בו תום יכול להיות פצע וחבורה כו', אבל אם הי' מאיר מבחי' תום לא הי' מקום להיות פצע כו' כמ"ש בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון כו'. וזהו ציון בחולם שהוא בחי' תום, כי ציון במלאפום הוא בחי' התמימות אשר נתיישב בכלי המוח או בכלי הלב כו', וציון בחולם הוא בחי'