רמז

ר"י לא הי' מצלי רק משלשים יום לשלשים יום מפני שלא הי' להנשמה שלו חיבור בגוף כ"כ, אבל בנו שהנשמה מחוברת בגוף כמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כו' ולא אמרו מה הנפש כו', ולכן צריך להתפלל בכל יום להעלות כל המחשבות והדיבורים אשר עסק בהן כל היום לה' ועי"ז יתוסף חיות לנשמתו יותר משהיתה טוב בעצם.

וזהו ההפרש שבין תורה לתשובה, כי התורה הוא להבדיל בין טמא לטהור כשר פסול חייב זכאי כו', אבל טמא טמא יקרא ולא שמטמא יעשה טהור, אבל תשובה הוא שהרע נהפך לטוב כענין שמנגע יעשה עונג ומפשע שפע כו' וכמו ר"א בן דורדיא ונתן צוציתא ששבו בתשובה לה' מעומקא דלבא ונמצא שנתהפך רע לטוב ומרירו למתקא. וז"ש אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך דאינו מובן איך שייך בחי' קיבוץ ביחיד. אך הענין הוא כנ"ל דקאי על חלקי ניצוצי אור אלקי שנתפזרו ונפלו ברע. וזהו ענין קיבוץ גליות כמ"ש בשער התשובה בראשיתו.

ועתה צ"ל מארז"ל לאדם טוב מראין לו חלום טוב ולאדם רע מראין לו חלום רע, וגם אמרז"ל שדוד המלך לא ראה מימיו חלום טוב ואחיתופל לא ראה מימיו חלום רע. הענין הוא שמה שארז"ל לאדם טוב מראין לו חלום טוב כו' היינו כמו הטוב ורע שבתורה כשר פסול, שהטוב טוב לעצמו והרע רע לעצמו. ומה שארז"ל שדוד המלך לא ראה מימיו חלום טוב רק חלומות רעים, הענין הוא כנ"ל שדוד המלך הי' מברר כל חלקי הטוב שברע, דהיינו שכל רע שיוכל להתברר ולהפך לטוב הי' מברר ומהפך כו'. ומה שהראו לו חלום רע הוא הפסולת ומותרות לגמרי שבלתי אפשר להתברר. ומה שאחיתופל ראה חלומות טובים כי הוא הי' עצם רע והטוב שהי' ברע יצא ונדחה ממנו כו'.