רמו

בהתקשרות לעומק בודאי נק' נאחזים בפח ומכש"כ נשמות הרשעים כו'. אך כתיב הפח נשבר ואנחנו נמלטנו כו' שיגיע מזה תועלת דהיינו שמה שהנשמות נאחזים בפח ואח"כ נשבר הפח יש בזה מעלה יתירה יותר מבתחלה. וזהו מ"ש ותחלימני ותחייני כו' כי צ"ל הטעם לשינת האדם ומבלה בזה כמה שעות ביום. אך הענין הוא שע"י השינה וחלומות התועלת הוא שיבורר הרע מטוב היינו שהטוב יהי' לעצמו בלי תערובות רע כמו במאכל שהאדם אוכל שנתחזק חיותו שא"א בלתי שיבורר הטוב מרע שהפסולת יודחה לחוץ, כי אלו לא יודחה הפסולת אזי לא די שלא יחזק אותו אלא יקלקל אותו. או כמשל הזיעה שהוא פסולת הדמים שאלו לא הי' יוצא הזיעה הי' מזיק כו'. והנה זהו בכוחות חיצוני', וכמו"כ יובן בכוחות פנימי' שבשכל יש טו"ר וע"י השינה נתברר הטוב מרע ואם לא השינה אזי הי' מעורב טו"ר ולא הי' יכול להשכיל לאמיתתו כו'.

וכמו"כ יובן בענין הגלות שנמשל לחלום ושינה, שאריכות הגלות הוא בשביל הבירור טוב מרע, ולא זו לבד שהטוב יהי' לעצמו והרע לעצמו אלא שמהרע יעשה טוב וכידוע שתועלת החלומות הוא להוציא כל חלקי הטוב שברע עד שלא ישאר כ"א תכלית רע. וכמו"כ יובן בענין הגלות שהוא צפרים הנאחזות בפח בעסקי העולם עי"ז דייקא יתברר הטוב מרע דהיינו כל חלקי הטוב שברע, ותכלית הרע שלא יוכל להתברר יודחה לחוץ כמו ענין הקב"ה ישחוט ליצה"ר. וזהו ותחלימני ותחייני, שבחלומות יש ב' פירושים, הא' כפשוטו והב' הוא לשון חיזוק דהיינו שע"י שהרע יהפך לטוב זהו יותר טוב מהטוב עצמו, וכמאמר כי טוב זה מלאך החיים טוב מאד זה מלאך המות, דהיינו שאם ממות ורע יהפך לטוב זהו יותר טוב מטוב בעצם, וכמשל שאם מדבר מר יתוקן עד שנעשה מטעמים זהו יותר טוב ממתוק בעצם כו'. וזהו הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. שבאמת צפרים הם נאחזות בפח בעסקי העולם בטרדת הפרנסה וכדומה, אך הפח נשבר ואנחנו נמלטנו שנתחזק חיו' הנשמה יותר מתחלה שהיתה טוב בעצם קודם ירידתה לגוף. וכמו"כ יובן שמי

שהוא יושב אוהל ואינו עוסק בפרנסה כ"כ אין לו תוס' חיזוק באלקות כמו העוסק בפרנסה כו'. וזהו הפח נשבר. וכמו שידוע שיש מלאך המצרף כל המחשבות ודיבורים אשר בעסקי זה העולם ומעלה אותם לה'. וזהו ענין

יוסף פותר חלומות ופותר הוא אותיות תופר, דהיינו שמחבר הצירופים באופן שיהי' להם עלי' לקדושה. וזהו ענין התפלה שאנו מתפללים בכל יום, כי