רלז

הוא מ"ע. הענין כי כל המצות נרמזים בשם הוי'. יש מצות הנרמזים באות יו"ד כמו שבת הוא בחי' חכמה ות"ת הוא ג"כ בבחי' חכמה כמאמר הזוהר אורייתא מחכמה נפקת כו', ותפילין הם בחי' מוחי' דאבא. ויש מצות שהם בבחי' ה' כמו ועבד הלוי הוא כו', וכמו סוכות שהוא בחי' מקיפי' דבינה וכל היו"ט הם מקראי קודש בחי' מוחי' דאימא כו'. וזהו ענין יראת הוי' שביראה נכללי' ב' הבחי' דהיינו שהוא ירא לעשות ההיפוך וגם הוא ירא לרפות א"ע מלעשות דבר הטוב זו מ"ע כו', ונמצא שיראה זו הוא מצד המצות שנמשכו למעלה כו', אבל יראת חטא הוא לשון חסרון הוא, שהיראה שלו הוא מצד עצמיות אא"ס אשר משם נובעים המצות בחי' תרי"ג ארחין כו' וד"ל. ונמצא ששניהם אמת, שמה שארז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' קאי על יראה תתאה בחי' ירא למרוד כו', ומה שארז"ל נדרים סייג לפרישות כו', טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ויראת חטא הוא העולה מכולם כו', כי קדושה הוא המשכה שע"י מצות כמ"ש אשר קדשנו במצוותיו והוא המשכת סובב בממלא, וענוה הוא בחי' העדר הרגשת עצמו כמו במשה שכתי' ואנחנו מ"ה שאינו מרגיש עצמו כלל מפני גילוי אלקו' שבו, ויראת חטא הוא למעלה מכולם כי חטא הוא לשון חסרון שהיראה הוא מצד עצמותו בחי' סדכ"ס כו'. וזהו נדרים סייג לפרישות ופרישות כו' עד יראת חטא כו' כי נדרים ויראת חטא הוא ענין א' כו' וד"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.