רלו

להיות בוחר ברע ומואס בטוב כו'. והנה ע"י קיום המצות למטה שכאן ניתנה הבחירה עי"ז ממשיכים אור וחיות לנשמתו יותר משרשה בבחי' עצם הרצון, כי למעלה אין רבותא כלל כי שם הוא בחי' רצון עצמי, אבל אחר שירדה בגופי' וניתנה הבחירה ומ"מ מקיימים תומ"צ, עי"ז ממשיכים תוס' אור מבחי' עצמותו אשר הוא שרש התרי"ג מצות ארחי' דגלגלתא כו' והוא הנק' בשם רעייתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים כו'. וכמו"כ יובן בבחי' אדם דלעילא כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שע"י קיום המצות נעשה תוס' חיו' באדם דלעילא כו'. ונמצא לפ"ז מובן הכל שבסדר השתלשלות יש בחי' אדם כנ"ל אבל להיות מאיר בו תוס' הארה הוא ע"י קיום המצות. וז"ש ועשיתם אתם כו' כנ"ל. וכ"ז הוא הקדמה לענין נדרים, שנדר הוא בדבר המותר דוקא דהיינו שאומר על דבר המותר לאכול שיהא זה כעולה וכקרבן קדש לה', נמצא שעשה מדבר המותר בחי' מצוה כו', כי מל"ת שמן התורה הוא שרש המצות למעלה כמו שהן בבחי' רצון עצמי, אבל נדרים הוא יותר גבוה שעי"ז מעורר בחי' עצמותו אשר משם נלקחים שורש המצות כו'.

ובזה יובן מ"ש וידבר משה אל ראשי המטות זה הדבר אשר צוה ה', כי כל הנביאים נתנבאו בכ"ה ומשה בזה, כי כה נופל על דבר שאין נראה עצם מהותו וזה הוא ראיי' המהות. וזהו וידבר משה אל ראשי המטות כו', כי מטה הוא ענין הטי' מן הקצה לקצה כמו מטה כלפי חסד, והוא בחי' עצמיות אשר אינו משתנה, כי י"ב שבטים וכל א' יש לו אהוי"ר לפי ערך התבוננותו בחי' זו יוכל להשתנות, אבל בחי' מטה הוא קשה שאינו משתנה לעולם שהוא עומד במקום א' כו'. וזהו וידבר משה אל ראשי המטות זה הדבר, שכשאמר פ' נדרים הי' התגלות עצמיו' כו', והטעם הוא כנ"ל כי נדרים הוא בדבר המותר ובחי' זו היא הגבה למעלה מעצם המצות כו' וד"ל.

ובזה יובן ענין יראת חטא כו' שיראת הוי' ויראת אלקים הוא רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, ובכלל נכלל בשם הוי' גופא, ב' בחי' י"ה הוא ל"ת ו"ה