רלה

כו', הנה ה' נצב כו', וכמו עיני ה', אזני ה' כו'. הענין הוא כי שניהם אמת שאא"ס בעצמו הוא פשוט בתכלית הפשיטות כי לא אדם הוא, אך כדי לאחזאה איך מתנהג עלמא כו' להיות השתלשלות העולמות, צמצם א"ע ונתהוה בחי' ציור אדם למעלה כו', ונמצא שלפ"ז ציור האדם הוא בבחי' השתלשלות העולמות, ופעם משמע שבחי' אדם נעשה דייקא ע"י מעשה המצות שבנ"י מקיימים למטה כמ"ש ועשיתם אותם א"ת אותם אלא אתם כאלו עשאוני כו' שע"י ת"ת ממשיכי' אא"ס בחכמה, שגם שתינוק שלומד דבר תורה אזי הקב"ה יושב ושונה כנגדו כו', וע"י צדקה ממשיכי' אא"ס בחסד דרועא ימינא כו'.

אך הענין יובן עפ"י הידוע שיש ב' בחי' רצונות, רצון העליון ורצון התחתון. ויובן ממילי דעלמא שיש רצון אשר נעשה ע"י שכל שהשכל מחייב שדבר זה טוב הוא לכן רוצה בו. והנה רצון כזה יכול להתחלף מאחר שהרצון הוא עפ"י שכל וכשהשכל יחייב היפוכו שדבר זה שתחלה רצה בו הוא לרע לו, אזי הוא מסלק רצונו מזה והוא בחי' רצה"ת שהוא בחי' רצון מורכב כו'. ורצון פשוט הוא כמו הרצון שיש לו לחיי נפשו שרוצה לחיות ואינו רוצה למות, שרצון זה הוא עצמיות ומהות ואין שייך לומר שישתנה שיאהב דבר המזיק לנפשו כו'. וכמו"כ יובן למעלה בשרש המצות שאנכי הוא שרש רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך הוא שרש ל"ת כו' שהוא בחי' עצמיות שלא יוכל להשתנות ממ"ע לל"ת כו'.

והנה כתיב ראה נתתי לפניך את החיים והטוב המות הרע ובחרת בחיים, וענין בחירה נופל דייקא על דבר שיוכל להשתנות. הענין הוא שכאשר נתתי לפניך שהמצות נתונים לך דהיינו לנשמות שבגופי' אז נופל ענין בחירה, דהיינו שבשעת התפלה שהוא בבחי' התפעלות לאלקו' אזי יש לו רצון לקיום המצות ולהרחקה ממל"ת כו', אבל אחר התפלה יחייב השכל היפוכו