רלג

העולמות הוא מאלקו' ואין הדבר עושה א"ע, אבל נראה שה' הוא על שמים והעולם חי ממנו, אבל צריך להיות נותן לב לדבר ולהעמיק בזה כמ"ש שאו מרום עיניכם שהוא ענין נתינת לב לדבר וראו מי ברא אלה, איך שחיות אלקות הוא בתוך כל נברא ונברא בפרט הן בעולם התחתון כמו עולם הגלגלי' ועולמות עליונים כו'. וזהו הנק' שכינה בלשון רז"ל ובלשון הזוהר כי פי' שכינה הוא מה ששוכן בתחתונים כו'.

והנה יש עוד בחי' כמ"ש אתה הוא קודם שנה"ע ואתה הוא לאחר שנה"ע שאין שום שינוי לפניו ית' כלל קודם שנה"ע ולאחר שנה"ע. והענין יובן ע"פ מ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים כו', ומבלעדי הוא באמצעיתו שהוא הממוצע בין אני ראשון לאני אחרון, שאני אחרון הוא בחי' שכינה כח הפועל בנפעל, ואני ראשון הוא בחי' עצמותו בחי' סדכ"ס ומבלעדי הוא הממוצע כו' ונק' בשם זיו השכינה, ולא כמו שהעולם קורין לשם זיו השכינה שהוא רק בחי' זיו מבחי' שכינה, רק ענין זיו השכינה הוא פי' המקור של השכינה והוא בחי' סוכ"ע כמ"ש המלך המרומם והמתנשא מימות עולם כו'. וראי' לדבר ממארז"ל שנשמות בג"ע נהנין מזיו השכינה ואם פי' זיו השכינה הוא זיו של שכינה לבד, מהו היתרון לנשמות בג"ע בזה והלא ענין שכינה נתבאר לעיל שהוא ענין כח הפועל בנפעל עד עולם העשי' שלנו כו' וא"כ מהו היתרון שנהנין רק מזיו כו'. רק פי' זיו הוא המקור של שכינה כמ"ש כי עמך מקור חיים באורך נראה אור כו', שמה שנראה אור להחיות העולמות הוא בחי' ממכ"ע כו' וזיו השכינה הוא בחי' סוכ"ע אשר אינו בחי' מחי' כו', ומבחי' זו מתענגים נשמות בג"ע, וגם נשמות שבגופי' לפעמים מאיר להם הארה מבחי' סוכ"ע שהוא להתענג על ה' שיש לפעמים כו', והגם שהוא מתנשא היינו שהוא מתנשא מבחי' חיות כו' וד"ל. ואני ראשון הוא בחי' סדכ"ס אשר לית מחשבה תפיסא בי' כו' אפי' נשמות שבג"ע ונשמות שבגופים בבחי'