רלא

והנה בתורה כתיב או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי, שלום בפמליא של מעלה בחי' יחוד י"ה ושלום בפמליא של מטה בחי' ו"ה, כי ענין שלום אינו דייקא מב' בנ"א ששונאים זא"ז רק ענין שלום הוא התחברות משפיע ומקבל להיות לאחדים כמ"ש וידעת כי שלום אהלך כו'. וב' יחודים הוא ע"י התורה כי ע"י לימוד התורה בדיבור בפה עי"ז נעשה יחוד י"ה וע"י קיום דבר התורה שלומד הוא יחוד ו"ה כו'. והנה מדינים הם ההיפך מהיחוד שהם מפרידי' בחי' יהוה כמ"ש ולמלשינים אל תהי תקוה תיק ו"ה שעושים תק והפסק בין י"ה לו"ה לבלתי יתייחדו כא', וכן בין יו"ד לה"א ובין וי"ו לה' כו', כי ענין מדין הוא שנאת חנם בין איש לחבירו בלתי יתייחדו כא'. הענין הוא כי בחי' מדין אינו השנאה מצד הרע דהיינו שישנא לחבירו מצד הרע שלו וזהו דבר המותר, רק בחי' מדין הוא השנאה להטוב דהיינו הקנאה מה שזולתו יותר מדובק לאלקות ממנו, וכמו גבי הנחש דכתיב הנחש השיאני כו', כי נחש הקדמוני הי' לו קנאה באדה"ר שראה שהי' במעלה עליונה באלקו'. וכמו בלעם הרשע שאמר מה טובו אוהליך יעקב כו' שהי' הקנאה שלו על ישראל מפני שראה הטוב שלהם. וזהו הכלל שכל שמכיר יותר איך שענין אלקות יקר אזי הקנאה היא גדולה כו' כידוע. והנה זהו ענין מדין בחי' שנאת חנם דהיינו הקנאה על האלקות, נמצא שהנשמות שונאים זה את זה ועי"ז גורמים הפירוד בין יו"ד לה' ובין ה' לוי"ו כו', וגם גורמים שיתעורר שנאה מאוה"ע עליהם כמ"ש לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור כו', וכתיב תיסרך רעתך כו' שהוא ע"י שנאת חנם איש לחבירו הנ"ל וכמ"ש מהרסיך ומחריביך ממך יצאו כו'. וזהו שכתוב החלצו מאתכם אנשים לצבא לצבוא על מדין כו'. וז"ש נקום נקמת מדינים ואחר תאסף כו', שהוא הנגד לגבי בחי' משה, שהנה תורה צוה לנו משה שכל ענינו הוא להיות יחוד אלקות איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד כו', בחי' ה' שלם וכסאו שלם כו', וע"י נקמת מדינים שלא יהי' בחי' שנאת חנם אזי יהי' הי]ח[וד שם הוי"ה כו' כנ"ל ולא יהי' השנאה מאוה"ע כנ"ל ויהי' שלום מבית ומחוץ כו' וד"ל.