רכח

על כל הברואים אפי' על בהמות וחיות כמ"ש ובכן תן פחדך על כל המעשים ואימתך על כל מה שבראת כו', וכמו חמורו של רפב"י שלא אכל שאינו מעושר ולא מטעם שלא רצה לאכול אלא שלא הי' יכול לאכול כי הוא הי' מאותן בהמות בהררי אלף שקודם חטא אדה"ר, לכן הגם שהי' באמת חמור גשמי מ"מ לא יכול לאכול דבר רע. וכדוגמא זו יהי' לעתיד ג"כ התגלות פחד ה' על כל המעשים והברואי"ם כו'. אבל כעת הוא הסתלקות אלקות בחי' אמונה לבד וכמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי' שהגם שעובר על לאו דעשרת הדברות לא תגנוב כו', מ"מ הוא מבקש רחמים שיצליח לו כי באמת יש הצלחה בגניבה כו', נמצא שמאמין שהוא המשגיח ומצליח משפיל ומרומם כו' ומ"מ עובר על רצונו מפני שאין זה רק בבחי' אמונה בחי' חיצוני' ולכן יכול להיות שני הפכים כא'. אבל לעתיד יהי' התגלות אלקות ולא יהי' רע כלל כו'. אבל כעת הוא הסתר אלקו' כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים, שאלקים הוא נרתק לשם הוי' ואלקים בגי' הטבע.

והנה ענין יחוד י"ה הוא כמו הדוגמא דניסים שענין הנס הוא היפך הטבע דהיינו שמאיר מלמעלה מן הטבע בטבע, והוא כמו ענין בקיעת אור דרך מסך כו' התלוי ע"י התעוררו' עליון מלמעלה כמ"ש עושה שלום במרומיו כו', כמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא. וזהו שארז"ל הרואה מקום שנעשה בו נס צריך לברך כו' (כי הגם שמכה"כ)* כמו הפיכת ים ליבשה כו', כי הגם שמכה"כ אך ששם הוא המקום שהאיר מלמעלה מן הטבע בתוך הטבע. וזהו ענין מה שאמר רחב"ד מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק דהיינו שכמו שהוטבע ע"פ עשרה מאמרות אזי טבע השמן דייקא שידלק ולא החומץ, אך שהמשיך מלמעלה מן הטבע. וכמו רפב"י שאמר חלוק לי נהרא שהלך לפדיון שבויים הגם שנהר ג"כ עושה רצון