רכה

אומות הכנעני החתי האמורי כו'. כנען הוא חמימות התאוה כמ"ש וחם הוא אבי כנען, ולכן נכנסו ישראל לארץ שע"י שיקיימו שם תומ"צ עי"ז יכנעו כל הז' מדות רעות רציחה גזילה ניאוף כו'. והיו שם ישראל במעלה עליונה שהי' נמשך גילוי אלקות לכל א' לפום שיעורא דילי' כו'. ואח"כ נפלו ברע שהי' בהם התאוה לע"ז וג"ע ושפ"ד כו'. וכידוע שלא כפרו לגמרי בה' רק הי' בהם תאות ע"ז ג"כ כו' ונתגברו כל הז' מדות רעות דקליפה ונחרב הבית ראשון שעשה שלמה כו', והי' אח"כ גלות בבל ע' שנה כמ"ש בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים כו', נגד ז' מדות רעות דקליפה וכל אחת כלולה מעשר עולה שבעים, ולכן נמשך גלות בבל ע' שנה ונבנה בית שני וחזרו לשלימותם. ואח"כ נחרב הבית השני בשביל עון שנאת חנם ולא הי' בהם ג"ע וש"ד וע"ז כמו בבית ראשון ואריכת הגלות הוא י"ז מאות שנה יותר מכ"ד פעמים שבעים. וזהו הפלא לכאורה שבבית ראשון חטאו בעונות חמורים מאד וויתר להם הקב"ה על ע"ז כו' ונמשך הגלות רק ע' שנה ובבית שני שלא הי' רק עון שנאת חנם נמשך הגלות משך רב כו'. אך הענין הוא כי ענין שנאת חנם בלי גמלו רעה חבירו שבעבור זה ישנאהו רק מהולכי רכיל וכדומה, הגם שהוא רק לאו א' כמ"ש לא תשנא אחיך כו', אך זהו גורם להסתלקות אלקו' כי אא"ס אינו שורה אלא דייקא על דבר היחוד והתכללות משא"כ כשא' שונא לחבירו איש את רעהו חיים בלעו כו' הרי הם מפורדים בתכלית כו'.

ובזה יובן מ"ש והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי כו' ונתתי מטר ארצכם כו' שאז הי' עבודתם בשדות וכרמים ולכן כתיב ונתתי מטר ארצכם. ועתה צ"ל בעד השמיעה למצותיו הצלחה במעשה ידיו בעסק מו"מ. והנה