רכג

מלאכים דיצירה שאינם בגדר השפעה למטה. ומיוצר אור עד ק"ש הוא נגד מלאכים דעולם הבריאה שיש בהם בחי' השגה כו' כידוע דאימא מקננא בכורסיא כו'. וזהו מה שאנו אומרים ומשבחים ומפארים כו'. ושמע ישראל הוא העלאת הנשמות לאשתאבא בגופא דמלכא כו'. וש"ע הוא המשכת שם הוי' בחי' שם מ"ה בשם אלקים בכל הד' עולמות כנ"ל. וזהו שכתוב מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו כו' הוא בחי' העלאה הוא ישא ברכה בחי' המשכת מ"ה כו'. והנה זהו תפלת שחרית שהוא נגד בחי' אברהם ומנחה הוא בחי' יצחק והוא הדוגמא דעוה"ב שאין בו בחי' העלאה כלל בתחלה כמו בשחרית ונק' בחי' מנוחה כמו ירח מנחה וכמ"ש וערבה לה' מנחת יהודה כו', והוא הדוגמא דמת"ת שכתי' וירד ה' כו' וירד מעצמו בלי אתעדל"ת שהוא הדוגמא דעה"ב רק שאז לא הי' בשלימות כ"כ כמו עוה"ב. ומעריב הוא בחי' ת"ת והוא הממוצע בין תפלת שחרית לתפלת מנחה, כי במעריב יש ג"כ העלאה קצת אבל הוא בקצרה, ובמעריב אנו אומרים אמת ואמונה כל זאת, שאנו אומרים האמת והאמת הוא שכשהוצרך להיות התהוות העולמות צריך לצמצם עצמו' האור כמ"ש ישת חשך סתרו כמארז"ל ברישא חשוכא והדר נהורא באורך נראה אור. אך במעריב יש בחי' עוה"ב ג"כ כמ"ש לעת ערב יהי' אור שהערב גופא שהוא בחי' ישת חשך סתרו יהי' אור בגילוי, והמעריב הוא ממוצע מב' בחי'. וזהו מ"ש את הכבש הא' תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, ב' כבשים לבד שבכבש השני נכללו ב' הבחי' הנ"ל וכמשי"ת במ"א וד"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.