רכ

כו'. והנה באמת יסורי עוה"ז כמו בבני חיי ומזוני גם מקצה האחרון אינו ערך כלל ליסורי הנפש שעה א' בגיהנם, והמירוק שהוא ההכנה לעוה"ב הוא יותר מע"י יסורי גיהנם, והטעם הוא מפני שעוה"ז שרשו ממדת החסד והוא כמשל איש חסדן בטבע שגם עונש קל מאד שמעניש לזולתו לגבו' ודין גדול יחשב אצלו לפי ערך גודל חסדו וטובו כו'. וכידוע ששעבוד גליות דעכשיו שהוא דחקו' הפרנסה בתכלית וכו' הוא בקשת אברהם כי כל זה בחר יותר מיסורי גיהנם שיסורי עוה"ז הוא לא מיני' ודוגמתו כו'. והדוגמא לזה ידוע מגבו' גשמים שהתחלקותם בחי' צמצום הוא נק' בשם גבו' שבחסד, כי ענין הגשם הוא כדי ללחלח חלקי הארץ כמ"ש והרוה את הארץ והולידה והצמיחה, ואם הי' יורד בלי התחלקות טיפין טיפין הי' מקלקל הארץ נמצא שהגבו' וההתחלקות לחלקים זהו עיקר החסד כו'. וכמו"כ יובן בענין יסורי עוה"ז שהוא מבחי' גבורה שבחסד שמיתוק הנפש הוא יותר מע"י יסורי גיהנם.

והנה ארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז כו' בעוה"ז דייקא יועיל התשובה ומע"ט אבל לא בעוה"ב וכמ"ש במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות כו'. והטעם הוא כנ"ל כי עוה"ב הוא עולם הדין עולם ברור שלא יוכל להתחלף שם מרע לטוב ומטוב לרע, רק מי שראוי יומשך לו גילוי אלקו' ומי שאינו ראוי ישאר כך כמ"ש ואלה לחרפות כו'. ובעוה"ז דייקא הוא בחי' חסד ויוכל להתחלף מרע לטוב כו'. והטעם מבואר בספרי קבלה כי בעוה"ז הוא בחי' או"מ ועוה"ב הוא בחי' או"פ, והוא כמשל העיגול שבאמצעיתו מתציירין קוין ובהקוין יש מעלה ומטה, אבל בעצם העיגול אין בו מעלה ומטה ויכול להיות שהעולה יהי' היורד והיורד עולה מאחר שעצמו' העיגול אין בו מעלה ומטה כלל. והנה בעוה"ב כתיב הנה אלקינו זה קוינו לו שאנחנו המשכנו אותו בקוין, היינו שלכל א' וא' לפום שיעורא דילי' ככה יומשך לו גילוי