ריז

וזהו תשמרו להקריב לי במועדו שההקרבה לי הוא בחי' עצמותו בחי' סוכ"ע, ולהקריב לי במועדו שהוא היעוד וחיבור של סובב וממלא צריך לזה בחי' שמירה כו'.

והנה תפלת שחרית הוא נגד פסח בחי' אברהם כידוע שכל בקר הוא חסד דאברהם כו', והוא נגד עוה"ז שצ"ל העלאה והמשכה כו'. ותפלת מנחה הוא נגד שבועות בחי' יצחק שהוא הדוגמא דעוה"ב שאין בזה בחי' העלאה רק הוא דבר מוכן שרואה הדבר כמו שהוא כו'. ולכן במנחה אין בה רק ש"ע ואין בה בחי' העלאה בתחלה כו'. ותפלת ערבית הוא נגד סוכות ויעקב נסע סוכתה כו' בחי' ת"ת שהוא הממוצע בין חו"ג שהוא תפלת שחרית ותפלת מנחה, כי במעריב יש ג"כ שתים לפניה וק"ש שהוא בחי' העלאה, והוא הדוגמא לתפלת שחרית אבל אינו כ"כ באריכות ולכן הוא ממוצע בין תפלת שחרית לתפלת מנחה כו'. וג' תפלות אלו הוא לנגד מדו"מ שהוא בחי' מוח לב מעשה. שחרית הוא בחי' מוח שהוא ע"י השגה בהתבוננות בשתים לפניה כו'. ומנחה הוא בחי' לב שהוא מעין דלעתיד שרואה הדבר כו' הוא נגד בחי' יצחק. ומעשה הוא נגד יעקב בחי' ממוצע כי אין בזה העלאה כמו בתפלת שחרית ומ"מ מלובשת באיזה דבר. והוא ענין ריח ניחוחי כמו למשל הריח שמשיב את הנפש, שהריח אינו ערך לגבי השבת הנפש ומ"מ ע"י הוא השבת הנפש. וכמו"כ הבחי' מעשה כו'. וזהו ג"כ ענין תמיד של שחר שהוא נגד תפלת שחרית ותמיד של בין הערבים נכללי' בו ב' הבחי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל.