רטו

מעוה"ב שעוה"ב ג"כ יהי' התגלות בחי' המרומם והמתנשא אבל יהי' נמשך למטה לכל א' לפי ערכו אבל התשובה מעורר בחי' סוכ"ע כמו שהוא ממש למעלה כו'.

ועתה י"ל ענין הקרבנות שהוא מ"ש צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני כו' תשמרו להקריב לי במועדו, כי הנה יש ב' מיני קרבנות, הא' קרבנות היו"ט שהוא פסח שבועות סוכות שאז הוא עיקר זמן היחוד מ"ה וב"ן. והב' הוא הקרבת תמידין שבכל יום וכתיב בהם תשמרו להקריב לי במועדו שבהם יומשך ג"כ ההארה כמו בקרבנות המועדים כו'. וכעת ג"כ תפלות כנגד תמידין תקנו. הענין הוא כי ידוע שיש ד' בחי' דצח"מ ולנגדן הוא ארמ"ע, הנה הדומם הוא שנלקח ממנו כל הג' בחי' צח"מ זהו הנק' בחי' דומם והוא בחי' עפר. והצומח יש בו מעלה יתירה היינו שהוא מצמיח בתוס' וריבוי כמו העשב שנגדל מן העפר וגם שהעפר הוא דומם אך שהוא ע"י המים שבעפר וכשהעשב הוא בתוך המים אזי אז נצמח תמיד בתוס' מעט מעט, אבל כשהוא מונח בפ"ע הוא ג"כ דומם. והחי יש בו מעלה יתירה והוא נגד בחי' יסוד האש שהוא חום הטבעי שיש בבהמות וחיות ולכן הם מולידי' כי כל חום הוא מוליד. והמדבר יש בו ג"כ בחי' צומח כמו שנראה שבעודו רך בשנים אזי הוא קטן הן בגוף והן בשכל ומדות, וכל מה שניתוסף בשנים ]אזי נ[צמח הגוף והמדות כו'. ובחי' חי ג"כ יש בו והוא בחי' כח המוליד, ועוד מעלה נוספת יש בו שהוא בחי' מדבר בחי' שכל והשגה. והנה ענין הקרבת הבהמה הוא העלאת חום הטבעי', כי בהמה הוא לשון בער כמ"ש ושלח את בעירו שהוא חמימות התאוה זרה, ובהמה בגי' ב"ן ונמשך מלמעלה המשכת שם מ"ה והוא יחוד מ"ה וב"ן כו'. והנה תפלות כנגד תמידין תקנו, כי ענין התפלה בשתים לפניה ופסד"ז הוא בכדי להלהיב נפשו הבהמית כמ"ש אדם כי יקריב מן הבהמה כו'. וכן שמע ישראל ואהבת בכל לבבך כו' והוא הנק' בחי' אשה אש ה', ובש"ע הוא המשכת שם מ"ה בחי' אש יו"ד והוא הנק' אש הוי' כמ"ש ואחר הרוח רעש כו' לא באש