ריב

מבואר בכמה ספרי מוסר, אך עיקר המכוון מכולם הוא מה שמקלעין ומשליכין אותו בעניני זה העולם ומתלוצצין ממנו שמראין לו כאלו אינו מת כלל. הענין הוא כי אינו נאבד שום דבור ומח' ופו"מ, היינו שכל דבר מעניני העולם שהי' לו בזה תשוקה וחיות אינו נאבד, כי רוחני' אינו נאבד רק הגשמיות נאבד כמו הגוף שנרקב בארץ ונעשה עפר, אבל בחי' חיות רוחני שבמדו"מ אינו נאבד, ומכש"כ בחי' רצון וכוונת הלב וכמארז"ל עבירה מלפפתו כו'. והנה כשהולך מזה העולם אזי נעשים כל המחשבות והדיבורים והמעשים רעים אשר לא לה', לבוש לנפשו וגם בחי' גוף עושים לו כמבואר במ"א, והוא אסור וקשור בהם ולא יוכל להתיר עצמו, ומראים לו לפי אופן שהי' בזה העולם באותו העסק של המו"מ וכדומה. והנה בעוה"ז הרי גם שהולך כמה שעות בטרדת הבלי הזמן מ"מ אח"כ מתעורר בנפשו בחי' אלקו', הגם שבעה"ז הוא בחי' הסתר אלקו' כו' כמשי"ת לקמן, אבל באותו עולם אינו יכול לפשוט א"ע מלבושיו להתפעל מאלקו', ואין הטעם מחמת שהוא מושלך מאד בתחתי' כי באמת מקום היותר נמוך של כף הקלע הוא בעולם של ע' שרים וגם שם יש ביטול לאלקות כמ"ש מי לא ייראך מלך הגוים וכמו שר עשו שביקש מיעקב שיניח אותו לאמר שירה, כי כולם אומרים שירה והשיר הוא בחי' ביטול כו', ומכש"כ שעפ"י אמת כף הקלע הוא במקום היותר רוחני מעולם של ע' שרים ובודאי יש שם בחי' ביטול כמש"כ וצבא השמים לך משתחוים כו', ואעפ"כ שרואה כל זה אינו יכול לפשוט א"ע מלבושי מסאבותא שלו שיפעל בנפשו בחי' הביטול לאלקות רק הוא קשור ואחוז בהם כמה ימים ושנים כו', וכענין מה שכתוב ביהושע כה"ג שהי' לבוש בגדים צואים וארז"ל על שלא מיחה בבניו שנשאו נשים נכריות וכתיב הסירו הבגדים הצואים, הסירו דייקא, ומפני מה לא שב בתשובה לה', והיינו כנ"ל כי שם אין ביכולתו לשוב בתשובה והוא כמעשה דברי' דר' יהושע בן לוי שחליש ואינגד, א"ל מה ראית, א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, א"ל עולם ברור ראית, כי עוה"ב הוא לאחר הבירור ובמקום רע לא נמשך טוב ובמקום טוב לא נמשך רע, אבל בעוה"ז יוכל לימשך רע גם